האם לנוהגים איסור קטניות מותר לקנות מוצרים שיש בהם תערובת של קטניות ולאוכלם בפסח?

שאלה: האם לנוהגים איסור קטניות מותר לקנות מוצרים שיש בהם תערובת של קטניות ולאוכלם בפסח?

תשובה:
בגמרא בפסחים (ל,א) אוסר רבא תערובת חמץ בפסח “במשהו”, בניגוד לאיסורים בכל השנה שמין במינו אוסר ברוב, ומין בשאינו מינו אוסר בנותן טעם.

השאלה העומדת בפנינו היא מהו הדין של קטניות שאיסורן אינו אלא משום מנהג? בשו”ת תרומת הדשן (קיג) פסק: “אפס נראה אם נמצא גרגיר של מיני קטנית בקדירה או בתבשיל, לא מחמרינן כלל לאסור התבשיל אפילו באכילה. דגזירה דאיסור משהו ליתא אלא בתבואה דה’ מינים (של דגן)”. בדרכי משה (תנג) מביא את תרומת הדשן ודוחה את דברי המהרי”ל שחשש לתערובת כזו. בהגהות הרמ”א על השו”ע, אחרי שהביא את מנהג אשכנז כתב: “מיהו פשוט שאין אוסרים בדיעבד אם נפלו תוך התבשיל”. בבאר יצחק להגאון ר’ יצחק אלחנן זצ”ל ובספר מרחשת לר’ חנוך העניך אייגעש (ג) הביאו ראייה מן התוספתא המובאת בגמרא בחולין (ו,א) שלא גזרו על תערובת דמאי. ולא יתכן שתערובת קטניות תהייה חמורה מתערובת דמאי.
 
החיי אדם (קכז,א), ערוך השולחן (ו) והמשנה ברורה (ס”ק ח) כותבים שאם אותו גרגיר הקטניות שבתבשיל ניכר צריך להוציאו.

ישנן שלוש שאלות שיש לברר בדעת הרמ”א?
א. האם בתערובת מין שבאינו מינו יש צורך בששים על מנת לבטל את הקטניות המעורבות או שמספיק רוב?
ב. האם מותר לכתחילה לערב קטניות?
ג. האם לנוהג מנהג קטניות מותר לקנות מוצר שיוצר בהיתר עבור בני עדות המזרח ויש בו תערובת קטניות?

נברר כל שאלה בפני עצמה:

א. שו”ע הרב (ה), החוק יעקב (ס”ק ו), החיי אדם, המשנה ברורה והבאר יצחק (יא) מסתפקים ברוב היתר לביטול הקטניות.

ב. לכאורה מהדימוי של גדולי האחרונים לדמאי יש להביא ראייה שאסור מלכתחילה לערב, וכן משמע מדברי הרמ”א. ולא כדעת הפר”ח שהשווה לביטול חלת חו”ל שמותר לבטל מלכתחילה וכבר חלק עליו בכף החיים (כה).

ג. לכאורה אם תערובת קטניות אינה בכלל הגזירה, ממילא מעיקרא לא גזרו עליה, וגם אם נאסור לבטל לכתחילה עדיין התערובת תהיה מותרת. יש להוסיף את דעת הרמ”א בתורת חטאת המובא בט”ז (יו”ד קח ס”ק ד), שם נאמר כי נהגו להקל ולקנות דברים שאין בהם משום בישולי עכו”ם גם אם התבשלו בכלים שהיתרם הוא רק בדיעבד. זאת, משום שהקנייה של דבר מבושל אינה נחשבת לכתחילה. יש להוסיף את דעת הי”א בתורת הבית הארוך (בית רביעי שער ג) שבאיסור דרבנן שאין לו עיקר מן התורה מבטלין איסור מלכתחילה, ובשו”ת באר יצחק מצרף שיטה זאת כסניף לקולא.

יש להוסיף סברה חזקה להיתר קניית מוצרים שיוצרו לפני הפסח. בשו”ת באר יצחק כותב: “משא”כ קטניות דבנ”ד דמערבין אותו מקודם הפסח דאז מותר לבטלו ברוב כיון דשם היתר עליו מקודם הפסח”. ולכן עירוב קטניות בערב פסח אינו בגדר של “אין מבטלין איסור לכתחילה”, והוא מוסיף שם, “בפרט דאינו רק תקנת הגאונים”. הרב יהודה פריס שליט”א (תחומין יג) במאמר מקיף על קטניות מביא את הטיעונים הנ”ל להיתר. כמו”כ יצא עתה ספר מקיף על הלכות כשרות, “ואכלת ושבעת”, שנכתב על ידי שני ת”ח גדולים הרב אלישיב קנוהל והרב שמואל אריאל שליט”א וגם בספר זה פוסקים להתיר קניית מוצרים שיש בהם תערובת קטניות בתנאי שהקטניות אינן ניכרות ואינן רוב כנ”ל.

בשנה שעברה כאשר פרסמתי את התשובה כתבו לי שמילי דעביד לטעמא או להעמיד אינו בטל, ואכן כך היא שיטת שו”ע הרב, ברם בבאר יצחק שם, כאשר משווה את הקטניות לאיסור דמאי, כותב: “ואף דהא דלא גזרו על תערובות דמאי, מיירי בלקח מן עם הארץ ע”י עירוב, ואילו בנתערב אחר שלקחו לדמאי מחמרינן גם ע”י תערובות וכמש”כ רש”י בחולין, היינו משום דאחר שנאסר מחמת גזירת חז”ל דינו כאיסור גמור לאסור גם התערובות, משא”כ בלקחו ע”י תערובות דלא נכנס זה כלל בכלל גזירת חז”ל, א”כ ה”ה בגזירת קטניות שעיקר האיסור מתחיל בפסח, ולכן כיון דנתערב מקודם הפסח ג”כ לא הי’ חל ע”ז כלל מעולם גזירת הגאונים לאסור הקטניות, ולכן אם נתערב הקטניות ברוב, אף דעבידי לטעמא ג”כ יש להקל”. ומכיוון שמדובר בספק במנהג שאינו אלא דרבנן יש להקל במחלוקת הפוסקים.

נלענ”ד שבדור של קיבוץ גלויות יש להעמיד את דין הקטניות על הגדרתו המקורית ולא להוסיף גבובי חומרות. כמו”כ יש לנותני הכשרות להורות למפעלים להפסיק לכתוב על כל מוצר שיש בו תערובת שאינה רוב ואינה ניכרת “לאוכלי קטניות” אלא לפרט את המרכיבים שבמוצר כך שכל אחד יוכל לדעת אם זו תערובת קטניות האסורה לנוהגים כך.