משפחה אהובה, ציבור אהוב וקדוש.

אין מספידים בחול המועד אלא לת”ח, והיום אנחנו מספידים הרוג מלכות, שאין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתו, ותלמיד חכם.

היום הושענא רבה, האושפיזין הוא דוד המלך.

אבירם אתה היית עם טמפרמנט של דוד המלך.

על דוד המלך נאמר אדמוני עם יפה עינים, כמה עיניך דלקו מהתלהבות של אש קודש פשוטה כנער צעיר, כמה פיזוז וקרקור היו בעבודת ה’ שלך, כדוד מלך ישראל.

בדורנו אנחנו זוכים שתלמידי חכמים לובשים מדי מלחמה ונלחמים את מלחמות ה’.

על דוד נאמר בגמ’ :

הוא עדינו העצני – כשהיה יושב ועוסק בתורה – היה מעדן עצמו כתולעת, ובשעה שיוצא למלחמה – היה מקשה עצמו כעץ.

תלמוד בבלי מסכת מועד קטן דף טז עמוד ב

אבל בבית המדרש היית ככדור אש שאינו מסוגל לשבת על מקום אחד מפני שכל הוויתך הייתה התלהבות. התלהבות מתוך ענווה פנימית.

בירושלמי בראש השנה נאמר:

א”ר יונה כתיב : ‘ואותי יום יום ידרושון’ – זו תקיעה וערבה.

תלמוד ירושלמי מסכת ראש השנה פרק ד הלכה ח

במשנה בסוכה שנינו על הערבה במקדש:

וזוקפין אותן בצדי המזבח וראשיהן כפופין על גבי המזבח תקעו והריעו ותקעו.

משנה מסכת סוכה פרק ד משנה ה

אבירם אתה דרשת את השם יום יום:

בבחינה של תקיעה עם כוחות גדולים כתקיעת החצוצרות לפני המלחמה.

ובבחינה של ערבה שראשה כפוף על גבי המזבח בענווה מול אש התמיד.

בשנים האחרונות שמשת כרב באולפנה, אבל מצודתך הייתה פרוסה לכל הסובבים אותך ולא ברחת מלדון בשאלות קשות שהופנו אליך ושוחחתי איתך רבות בעניני הלכה.

אבירם, שימך הוא אבירם על שם אברהם, בביתך היית אבא למופת לכל ילדיך ואיש למופת לאיילת.

אחרי לימודך בישיבה, שימשת כר”מ בתיכונית, והיית דומיננטי מאוד ובמסיבת הסיום של השמינית אתה קבעת את המנטרא מדברי נעים זמירות ישראל: אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה

שנים אחרי שעזבת את עתניאל ואת הישיבה רגליך משכו אותך לבית המדרש, וביקרת בהיכל בו גדלת כדברי נעים זמירות ישראל במזמור שאומרים בימים הנוראים: ‘לבקר בהיכלו’.

בכל חייך רוח ההתנדבות הובילה אותך ובזמן האחרון סיימת קורס מגדים מתוך רצון לשאת בעול המלחמה על יחוד ה’ של עם ישראל.

חז”ל אומרים לא הביישן למד, אצלך לא הייתה שום בושה בדיבור מול רבותיך אבל מתוך ענווה כדוד שמסופר עליו בגמ’ בברכות:

כל מה שאני עושה אני נמלך במפיבשת רבי, ואומר לו: מפיבשת רבי! יפה דנתי, יפה חייבתי? יפה זכיתי? יפה טהרתי? יפה טמאתי? ולא בושתי.

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ד עמוד א

הייתה לך נוכחות ובכל מקום בו היית נוכחותך השפיעה על כולם מתוך מאור פנים, אהבה, שמחה וחוש הומור. כל בוקר נכנסת לחדר במזכירות ודרשת בשלום העובדים במאור פנים.

היום בהושענות זעקנו:

הושע נא למען איתן הנזרק בלהב אש הושענא למען בן הנעקד על עצים ואש הושע נא למען גבור הנאבק עם שר אש.

ואני התכוונתי אליך אבירם האהוב על כולם.

נתפלל כולנו:

רחם נא קהל עדת ישורון סלח ומחל עונם והושיענו אלהי ישענו.

ואתה אבירם עם כל ההתלהבות שלך, תזעק לפני כסא הכבוד על משפחתך היקרה ועל עם ישראל כולו.

נתפלל לקיום נבואת הנביא ישעיה

ישעיהו פרק כה

(ח) בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וּמָחָה אֲדֹנָי יְדֹוִד דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים וְחֶרְפַּת עַ

מּוֹ יָסִיר מֵעַל כָּל הָאָרֶץ כִּי יְדֹוָד דִּבֵּר:

.