לאחר רגעי הקרע והשבר והיחשפותו של יוסף לאחיו, עוברת אווירת הסיפור תפנית חיובית; ישראל מתיישבים במצרים ומעמדם הולך ומשתפר. אולם, בשלהי חומש בראשית , בפרק נ´, ישנם פסוקים מפתיעים:  וַיִּרְאוּ אֲחֵי יוֹסֵף כִּי מֵת אֲבִיהֶם וַיֹּאמְרוּ לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף וְהָשֵׁב יָשִׁיב לָנוּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר גָּמַלְנוּ אֹתוֹ: וַיְצַוּוּ אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר: כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי רָעָה גְמָלוּךָ וְעַתָּה שָׂא נָא לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ וַיֵּבְךְּ יוֹסֵף בְּדַבְּרָם אֵלָיו.

פחדם של האחים מפני יוסף שובר את האווירה החיובית והנינוחה ששרתה על הסיפור עד עתה. החשד בו מוביל אותם לספר ליוסף אודות צוואה שהשאיר אביהם המנוח, אלא שצוואה זו לא תוארה כלל עד לפסוקים אלו ממש. האם יעקב אכן ציווה את בניו לומר ליוסף שישא את חטאם? אולי האחים בדו זאת מליבם, ואם כן, מדוע?

להורדת השיעור בקובץ mp3 לחץ כאן