המן הרשע לא סתם שמח שהפור יצא בימי אדר. ימים אלו, הימים האחרונים של השנה היהודית, שבהם החושך שולט ביממה, הם ימים שמשדרים חולשה, עצבות ומוות. אך טעותו הגדולה היתה העובדה שהוא לא השכיל להבין שדווקא בתוך החשיכה הזאת צומחים ומלבלבים כוחות הצמיחה והחידוש ונבנית הגאולה

תמיד כשאנחנו מגיעים לסיום כלשהו, אנחנו חווים תחושה של סוף. בשלב הזה אנחנו מרגישים דעיכה-גמירה של דבר שהיינו בו, תחושה קשה ומעציבה. זוהי תחושה שהמוות שרוי בה. אולם יתכן שבאמת מתחת לפני השטח, כשמתרחש סיום נוצרת תנועה סמויה לקראת מציאות חדשה שתיוולד מתוך הסוף הזה, ותתגלה בהמשך.

המתח הזה הוא חלק מהסיפור של חודש אדר.

חודש אדר הוא למעשה סיום השנה הישראלית הנמנית החל מהאביב. שנה שמתחילה בהמון פריחה ולבלוב, ממשיכה אל שלב העמידה של שלהי הקיץ, קמלה בסתיו, ושוקעת לתוך המוות של החורף שסופו באדר.
ניתן לדמות זאת בדימוי נוסף: עונות האביב-קיץ מקבילות ליום, ואילו עונות הסתיו-חורף מקבילות ללילה. לפי זה חודש אדר מקביל לזמן שלפני עלות השחר, שהוא הזמן החשוך ביותר שבכל הלילה, כלשון השיר “תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר”.
המן הבין את הסוד הזה ולכן  שמח שהגורלות יצאו באדר, שכן אדר הוא הזמן שבו כוחם של ישראל נמצא הכי קרוב למוות, ורגע לפני שיתעורר כוחם וילבלב באביב של ניסן, הוא יכלה אותם מעל פני האדמה.
בנוסף לכך, ניתן לומר שהימים הללו הם הימים שבהם הלילה נמצא בשיא עוצמתו, מכאן שהכוחות הגלויים השולטים הם הכוחות של הסט”א, עמלק ובן בנו- המן.
לאור כל אלו מתרחשת העלילה של המגילה. עלילה שבה ההסתר שולט, עלילה של הסתר כפול ומכופל, ללא גילוי השגחתו של ה’ ושליטה ללא מצרים של המן.

עד ש… נהפוך הוא!

מה גרם לכך שהכל שהתהפך?

הסיבה פשוטה. המן לא הבין שמתחת לפני השטח כוח האביב הפורץ נעוץ בעומק החושך, ומתוכו הוא מתגבר ומפציע. ה-‘אין סוף’ של אדר מנותק מהאביב, והאביב מהווה התחלה מחודשת אחרת. לא זאת בלבד, אלא שהאביב נולד ונזרע בעומק הסוף של החורף, ובעומק השיא של הלילה. המן ראה שמושיען של ישראל, מי שחולל את גאולת האביב נפטר בז’ אדר, דבר שחיזק את התחושה שאדר הוא הזמן של סוף כוח הגאולה של ישראל. אולם הוא  לא ידע שבז’ אדר הוא גם נולד! כוח הגאולה של האביב נולד באילת השחר, הזמן שלפני הופעת האור.

הכוח הזה הוא נסתר וסמוי מהעין, כדגים המהווים את מזל החודש, אולם בכוחו להפוך הכל לטובה. ההתרבות של השמחה באדר איננה בגלל שזהו זמן שמח כבזמן האביב, אלא בגלל היכולת היהודית שלנו להסתכל בעומק החושך ולזהות בו את היוולדות אורו של משיח המבקיע, לשמוח בו ולצחוק.

בברכת שיתהפך הכל לטובה

 נ.ב : מסתבר שעניין זה קשור להקדמת ההשמעה על שקלים לראש חודש אדר ואכמ”ל.

מתוך עלון ‘דבש מסלע’, גיליון מס’3