בימי קדם האדם היה מתקשר עם העולם. העולם היה מלא אלים בעלי תביעות מהאדם, והוא היה מגיב אליהם באופן ישיר. אולם לאחר מכן, האלים הפכו לנושא מחקר ובכך הזיקה בין האדם לביניהם הפכה ליחסי אובייקט סובייקט.
גם היחס לאלוהים בהתחלה היו פרסונליים עד לימי הביניים שבהם אלוהים הפך למושא המחקר של התאולוגיה ובכך הפך גם הוא לאובייקט נחקר ואבד היחס הפרסונלי אליו. בתקופה המודרנית אותו דבר קרה לאדם, ובכך האדם נשאר בודד מאוד. רונזצוויג מציע לפתור את הבעיה על ידי ´מגן דוד´ שיוצר מערכת של זיקות בין אלוהים לעולם בבריאה, בין אלוהים לאדם על ידי ההתקלות ובין אדם לעולם בגאולה.