עתניאל | הערך הסגולי של לימוד תורה בזמן מגיפת הקורונה

נושאים

הערך הסגולי של לימוד תורה בזמן מגיפת הקורונה 20 בOctober 2020 | הרב רא”ם הכהן

אם הקב”ה מגלגל עלינו להכנס לתוך זמן חורף כאשר מגפת הקורונה עדיין בהתפרצות אז אנחנו צריכים להשתדל יותר הלימוד ולהתאמץ שזה יהיה זמן חורף הכי טוב שיכול להיות ואנחנו צריכים לעבוד את ה’ בצורה הכי טובה שזה יכול להיות.

ישנה גמרא במסכת שבת האהובה עלי אהבת נפש, מספרת הגמרא בשבת בדף ל’ על דוד המלך שביקש מהקב”ה שיבשר לו על קיצו, אמר הקב”ה לדוד שלא יגלה לו את יום מותו אבל שיידע שהוא ימות בשבת. ביקש ממנו דוד למות אחרי שבת מפני שלא מכובד למות בשבת, אמר לו הקב”ה שזמן מלכות שלמה קרב ואין מלכות נוגעת בחברתה. ביקש דוד למות בערב שבת ואמר לו הקב”ה שטוב לו יום אחד בו דוד המלך יושב ועוסק בתורה מאשר אלף קורבנות שעתיד שלמה בנו להקריב. דוד המלך ישב ולמד תורה בכל ימות השבת ומלאך המוות לא היה יכול לקחת את דוד משום שהוא למד תורה, מה עשה מלאך המוות? הלך ונענע את אחד מעצי הבוסתן שמחוץ לארמון דוד וכאשר דוד יצא אל הבוסתן יצאה נשמתו. אני חושב שיש פה סיפור גדול מאוד שעוסק בערך הסגולי הגדול של לימוד התורה. הגמרא במסכת מכות אומרת שמי שגרם לרגלינו לעמוד במלחמה היו שערי ירושלים שעסקו בלימוד תורה. ברור שיש ערך סגולי ללימוד תורה בוודאי בזמן שמידת הדין מהלכת בעולם כולו. הדרך להתמודד עם מידת הדין אצלנו היא דרך לימוד תורה, אנחנו צריכים לבוא בצורה חיובית וללמוד תורה.

אלא מה טוענים אחרים? אם אנחנו נקשיב לחוקי משרד הבריאות לא נלמד תורה. בנקודה הזאת אנחנו צריכים לבוא ולהגיד בצורה מאוד ברורה, מצוות תלמוד תורה אינה קשורה בבניין הישיבה. מצוות תלמוד תורה היא בכל בית ובית. הרמב”ם כותב בהלכות תלמוד תורה על הסגולה הגדולה שיש בלימוד בלילה. למה דווקא בלילה? כי ביום אנשים עבדו והתביעה של תלמוד תורה היא יום ולילה. זאת תביעה עמוקה מאוד.

ברור שלנו יש אחריות על עולמה של התורה. מי שזכה להיות מיושבי בית המדרש יש לו אחריות מאוד גדולה ולכן לא הייתה שאלה “מתי מתחיל הזמן” אלא השאלה הייתה “איך נלמד בתחילת הזמן” ולכן צריך לדעת שאם כרגע התגלגל שאנחנו לומדים בבתים – כל בית שיש בו דברי תורה הוא בית מדרש. השפה שלנו צריכה להיות שבית המדרש מתרחב אל הבתים.

ברצוני להעיר הערה מאוד חשובה. כולם באים ואמרים “הרי הגמרא בעבודה זרה מספרת על רבי חנינא בן תרדיון ובמסכת ברכות על רבי עקיבא שהקהיל קהילות ברבים וספר תורה עמו והוא סיכן את עצמו, מכאן שתלמוד תורה מותר בסיכון” אנחנו אנשי הלכה, רק על שלוש מצוות יש יהרג ובל יעבור, תלמוד תורה זה לא יהרג ובל יעבור. שם מדובר בזמן הרומאים שזה היה שעת השמד. אנחנו חיים במדינת ישראל ומדינת ישראל מחזיקה את כל עולם התורה. דימוי סיפור רבי עקיבא ורבי חנינא בן תרדיון למציאות של מדינת ישראל היא כפיות טובה והיא איננה אמת. אנחנו צריכים לדעת שהתורה הייתה צריכה להנהיג את כל העולם. כאשר הרמב”ם עוסק בפיקוח נפש והוא כותב בהלכות שבת הלכה ג בפרק השני כך “כשעושים דברים הללו אין עושים אותם לא על ידי נוכרים ולא על ידי קטנים… שלא תהיה שבת קלה בעיניהם… ואסור להתמהמה בחילול שבת שנאמר “אשר יעשה אותם האדם וחי בהם” ולא שימות בהם. הא למדת שאין משפטי התורה נקמה בעולם אלא רחמים וחסד ושלום בעולם”.

אנו נמצאים בזמן מגפה ואנחנו תופסי התורה צריכים לדעת שעלינו יש אחריות עצומה ללימוד התורה. ידועים דברי ר’ חיים וולוז’ין על הערך הסגולי של לימוד תורה בהצלה ממחלות ושאר דברים. ברור ששום דבר לא ידמה לערך של לימוד תורה וכרגע מוטלת עלינו אחריות מאוד גדולה ללימוד התורה. יש עולם של מלחמה נגד אויב ויש עולם שאנחנו צריכים להסתגר ולעשות את רצון ה’ ורצון ה’ שיתחיל זמן חורף בשיא העוצמה.

בסוף זמן אלול יצא בסיעתא דשמיא ספר השיעורים בעיון על פרק החובל, הבאתי בהקדמה את הדברים הנפלאים של ר’ חיים עוזר שהוציא את ספרו האחיעזר בזמן מלחמת העולם הראשונה: “מחשבות תוגה מתרוצצות בקרב לב חושב: האם שעת חירום כזאת מכוונה להוצאת ספרים לאור עולם? הלא ישאל השואל: עם ישראל טובע בים של דמעות ואתם אומרים שירה?… אתם באים לפאר את היכליו בצעצועים ופרחים? היכל ה’ כולו בוער באש” ברוך ה’ אנחנו לא נמצאים במצב כמו שהיה בזמן מלחמת העולם על ההרוגים הרבים שהיו בה. אנחנו עסוקים במגיפה, אמנם קשה, אבל לא ברמה הזאת. אנחנו צריכים לדעת את הערך הסגולי של לימוד תורה וכל מי שיכול ללמוד תורה צריך להרגיש שזה מוטל על האחריות שלו. אי אפשר לעסוק רק בקשיים שיש. נכון שלימוד זה דבר קשה כי הוא תובע משמעת עצמית ובוודאי כאשר אנחנו נמצאים בבית, התביעה למשמעת עצמית מאוד מאוד גדולה.

הקב”ה גילגל לנו דבר נפלא שאנחנו לומדים בישיבה מסכת בבא בתרא. צריך לדעת שמסכת בבא בתרא היא מסכת שמתאימה מאוד להתמודדות של המנהיגות ושל כל יחיד בזמן הקורונה. אנחנו יודעים שבקורונה ישנן שתי שאלות שכל אחד שואל את עצמו, איך הוא לא ידבק במחלה היא השאלה המובנת מאליה אבל כל אחד שואל את עצמו עוד שאלה, איך הוא לא יזיק את הזולת.

תוספות במסכת בבא קמא אומר שאדם צריך להיזהר שלא יזיק יותר משלא יוזק. מסכת בבא בתרא היא מסכת מרתקת העוסקת בשאלה מה היחס בין המרחב הפרטי שלי למרחב הציבורי. בזה עוסק הפרק הראשון, שותפין שרצו לעשות מחיצה. איך אני כציבור דואג למרחב הפרטי ואיך אני דואג שאני לא אזיק את הזולת. חסד עשה איתנו הקב”ה שאנחנו לומדים עיון תורה לשמה והתורה לשמה הזאת מתפרטת אצלינו בעולם המעשה. כלל נקוט בידינו שכל מי שלומד תורה לשמה התורה שלו תדריך אותו בחיי היום יום. גם אם הוא לומד הלכות שביעית וגם אם הוא לומד הלכות בית הבחירה והלכות פסולי המוקדשין, אין לי ספק שמי שלומד תורה לשמה התורה הזאת תדריך אותו בחיים.

אנחנו מברכים כל יום את ברכת התורה ובה נאמר “אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו” בחירת עם ישראל קדמה לנתינת התורה, קרי, המוסר הטבעי והשכל הישר הוא תורה. כמו שהתורה קדמה לעולם בחירת עם ישראל קדמה לעולם ולכן צריך לדעת, זה לא רק דרך ארץ קדמה לתורה אלא זה עצמו תורה במדרגה הגבוהה ביותר כפי שהסביר מרן הרב קוק בשיעורו המבריק בשנת תרפ”ט שמסכת בבא בתרא בשורשה גבוהה יותר ממסכתות בבא קמא ובבא מציעא כי מסכת בבא בתרא היא שורש תורה שבע”פ שאף על פי שכל תורה שבע”פ יונקת מתורה שבכתב, כפי שכתב הרב קוק באורות התורה, בשורשה גבוהה תורה שבעפ מתורה שבכתב.

נתפלל לריבונו של עולם שיהיה לנו סיעתא דשמיא להתבונן ושמסכת בבא בתרא תחזיר אותנו לאותה בחירת עם ישראל שקדמה לעולם.