יעקב אבינו, לתדהמתם של המלאכים שעלו וירדו בסולמו, נמצא בתחתית הסולם ובו בעת בראש הסולם – בשר ודם שמהווה מרכבה לשכינה. התשובה לפליאה זו טמונה בחזיון עצמו: ´סולם מוצב ארצה ורשו מגיע השמימה´. היכולת לעלות בסולם מהקרקע אל השמים, מהנמוך אל הגבוה ובחזרה- היא היא הכח שיכול להפוך כל אדם למרכבה לשכינה

(י) וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה: (יא) וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא: (יב) וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ: (יג) וְהִנֵּה יְקֹוָק נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמַר אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ: (יד) וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְנִבְרֲכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ: (טו) וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ: (טז) וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ יְקֹוָק בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי: (יז) וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם: (בראשית פרק כח)

נשאלת השאלה מתוך מה זוכה יעקב אבינו לברכת האבות ויותר מכך להבטחה למילוי בקשותיו- ייחוליו: ‘אם יהיה אלוקים עמדי’- ‘והנה אנכי עמך’. ‘ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך’- ‘ושמרתיך בכל אשר תלך’. ‘ושבתי בשלום אל בית אבי’- ‘והשיבותיך אל האדמה הזאת’ (‘והיה ה’ לי לאלוקים’- ‘כי לא אעזבך’).

יעקב זוכה לכל זאת בחלום הלילה אחר חזיון הסולם. אותו ‘סולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה’ ו’מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו’.

מה מבטא אותו סולם ומלאכיו עליו את זאת מלמדנו המדרש:

[והנה י”י נצב עליו]. ר’ חייא ור’ יניי, חד אמר: עליו – על סלם. וחרנא אמר: עליו – על יעקב. מאן דאמר עליו על סלם – ניחא, מאן דאמר עליו על יעקב, מתקיים עליו!? אמר ר’ יוחנן: הרשעים מתקיימין על אלהיהם, שנ’ ופרעה חולם והנה עומד על היאור (בראשית מא א), אבל הצדיקים אלהיהם מתקיימים עליהם, שנ’ והנה י”י נצב עליו וגו’. ר’ שמעון בן לקיש אמר: האבות הן הן המרכבה, שנ’ ויעל אלהים מעל אברהם (בראשית יז כב), ויעל מעליו אלהים (בראשית לה יג), והנה י”י נצב עליו.  בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשה סט

המדרש מלמדנו שיעקב זוכה לאותם ברכות מתוך חזיון הסולם, חזיון המבטא את מקומו של יעקב כנושא השכינה. כאבותיו גם הוא מהווה מרכבה לשכינה ומתוך כך זוכה יעקב לברכות וייתכן אף שלא בחסד אלא בדין, כתוצאה טבעית ואולי אף הכרחית במישור הדין, שהרי אם יעקב הוא מרכבת השכינה ממילא ‘והנה אנכי עמך’, ואם אנכי עמך אזי ‘ושמרתיך בכל אשר תלך’.

דברי ריש לקיש המובאים במדרש ש’האבות הן הן השכינה’ מקבלים נופך נוסף בדברי המדרש:

ר’ חייא ורבי ינאי, חד אמר: עולים ויורדין בסולם, וחד אמר: עולים ויורדים ביעקב. מאן דאמר עולים ויורדים בסולם – ניחא, ומאן דאמר עולים ויורדים ביעקב, מעלים ומורידים בו אפזים בו קפזים בו שונטים בו, שנאמר (ישעיה מט) ישראל אשר בך אתפאר, את הוא שאיקונין שלך חקוקה למעלה עולים למעלה ורואים איקונין שלו ויורדים למטה ומוצאים אותו ישן. בראשית רבה (וילנא) פרשה סח סי’ יב

אותם מלאכים העולים ויורדים בסולם תמהים לראות את יעקב בו זמנית בתחתיתו ובראשו של הסולם.

מו”ר הרב סבתו מביא בשם סבו שלא רק המלאכים תמהו, אלא זוהי גם פליאתו של יעקב באומרו בהקיצו: ‘אכן יש ה’ במקום הזה ואנכי לא ידעתי’. מה פירוש הדבר שאומר יעקב ‘ואנכי לא ידעתי’, האם יעקב מתוודע לקיומו של האלוק לראשונה בחייו?!

על פלא זה מתרץ הרב סבתו בשם סבו, שפירושם של דברים הוא שיעקב ידע והכיר את האלוק, אבל הבנתו את מרכבתו של הקב”ה הייתה בבחינת ‘אכן יש ה” א.כ.ן ר”ת ארי, כרוב, נשר. את נשיאת המרכבה ע”י חיות הקודש יעקב מכיר. אבל ‘ואנכי, לא ידעתי’ א.נ.כ.י ר”ת ארי, נשר, כרוב, יעקב, את זה לא ידעתי. את האפשרות כי יעקב, האדם, גם הוא יכול להיות מנושאי המרכבה, לזה יעקב מתוודע באותו חלום. זוהי פליאתו של יעקב וזוהי פליאתם של מלאכי האלוקים כמובא במדרש.  

מה הביא את יעקב להיות מנושאי המרכבה. ניתן לומר שזהו מכוח עמידתו של יעקב מחד בתחתית הסולם ומאידך בקצהו. יעקב מלמדנו מהי הדרך העולה בית אל, ומראה לנו כי הדבר תלוי בסולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. וכל אדם, אפי’ האדם, יכול לעלות בסולם זה.