חנן אהוב ויקר,
אתמול רבקה ספרה שבימים שהיית ער הכל היה מלא אהבה, על אף שהדיבור היה קשה עליך לא הפסקת לומר לכל הסובבים, משפחה וחברים כמה אתה אוהב אותם וב”ה הם הספיקו גם לומר לך כמה הם אוהבים אותך.
אהבה זו היתה נכרת מאוד מתוך קבוצות העידכונים במצבך ובתפילות של רבים מעמנו שהכירוך ורבים שלא הכירו אותך ישירות. במאמץ האחרון סביב השגת התרופה של פייזר, התגלתה אהבת עם ישראל כולו.

אהבה זו משולבת גבורה. הגבורה שלך להחלץ אל הקרב. על אף שלא היית מחוייב, היה לך ברור היכן אתה צריך להיות עבור עם ישראל שאליו תמיד היית כל כך מחובר.
בענייני כלל ישראל יצא לי לשוחח איתך בישיבה סביב לימודך בספר אורות.
גבורתך מונעת מתוך אותה אהבה ואכפתיות אדירה.

כשחשבתי עליך לאחרונה התנגן לי בראש הפסוק “אלא תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק”. הגבורה שלך גם בחייך הינה תולדה של אהבה, אכפתיות ותחושת אחריות גדולה. גבורתך מצטרפת לסיפורי גבורה רבים הנשמעים לאחרונה אשר מעידים על כוחו הפנימי של עמנו.

זכיתי ללוות אותך כשנתיים באופן רשמי במהלך שנותייך בישיבה. פגשתי צדדים רבים שבתחילה חשתי שהם קצת סותרים או אפ’ חידתיים אך עם הזמן הבנתי שמדובר על תכונות שמשלימות אחת את השניה כמו פאזל.
בחור ששואף גבוה באופן כללי, בישיבה הדבר בא לידי ביטוי מבחינה תורנית ובעיקר מבחינת ישרות מוסרית ויחד עם השאיפה לגבוה לא עפת על עצמך.
מודע מאוד מה נכון לך ומה אתה צריך אך תמיד פתוח לשמוע ומאפשר לדברים לחלחל פנימה.
בחור צנוע שאינו אוהב לבלוט אך עם נוכחות מאוד חזקה.
נפש סוערת ומחפשת אך בעל עמוד שדרה חזק בהיר ולא מתבלבל.
בחור רציני עם עיניים ממוקדות וחדורות מטרה ובחור מצחיק מלא חן עם מבט קורן בעיניים.

מבחינה חברתית היה לי ברור שלא צריך לדאוג לך, היה ניכר שמצאת בישיבה גם מספר של חברי נפש קרובים מאוד שתמיד היית בשבילם והם בשבילך אך גם היית בחור של חבר’ה.

אשתף קצת באכפתיות של חנן-
ראשית תמיד שהיה צריך לנקות, או לארגן את הכיתה, לפני/אחרי עונגי שבת חנן היה שם לתת יד, לכאורה דבר פשוט אבל מלמד הרבה.

בנוסף, עברתי היום על הוואטסאפ שלי עם חנן ולהפתעתי גיליתי ששלחתי לו רשימת קניות (השלמות)
ואז נזכרתי בסיפור מאחורי הרשימה.
לפני כ-4 וחצי שנים נולדה לנו בת מקסימה שמיד לאחר הלידה הייתה צריכה לעבור ניתוח ולאחר מכן הייתה מאושפזת תקופה ארוכה בתל השומר. באחד מימי השישי, נדמה לי בשבוע שחזרנו הביתה, חנן ועוד אחד מהבחורים בשיעור יצאו עם הרכב של הישיבה לקניות לקראת עונג השבת ובדרך לקניות המתוקים האלו הרימו אלי טלפון ושאלו האם יש איך לעזור לנו ושהם ישמחו לקנות לנו דברים לשבת.
אמנם סיפור קטן אך מעיד על דרך חיים של אהבה לפרט ולכלל, אכפתיות, צניעות וגבורה.

הלוואי שנהיה ראויים לצעוד בדרך זו.

משפחת דרורי היקרה ורבקה על אף שהנחמה היא מן השמיים ישיבת עתניאל כואבת אתכם ואנו נהיה אתכם היכן שאפשר.