1. האם מותר בשבת לטלטל ממקום למקום מנורת חשמל, או תנור חשמלי (רדיאטור, מפזר חום וכדו´)?

2. כאשר ישנה הפסקת חשמל בשבת, האם מותר להוציא מן השקע את תאורת החרום ולטלטלה?

איסור טלטול נר דולק

שנינו במשנה במסכת שבת (ג,ו): “מטלטלין נר חדש אבל לא ישן. רבי שמעון אומר: כל הנרות מטלטלין, חוץ מן הנר הדולק בשבת”. כלומר לכל הדעות אסור לטלטל בשבת נר דולק ולמסקנת הגמרא (שבת מז,א) אומר רבא שהנר הוא “בסיס לדבר האסור”. רש”י במקום מבאר שאיסור הטלטול אינו נובע מחשש לכיבוי השלהבת, אלא מדיני מוקצה, שמכיוון שהשלהבת מוקצה גם הבסיס שלה, הנר, אסור בטלטול.

מדוע השלהבת הינה מוקצה? החזו”א נתן שני טעמים לאיסור: 1. באופן רגיל אין מטלטלים נר כדי למנוע כיבוי, ולכן הוא מוקצה. 2. דרך השימוש בנר היא בהנחתו במקום אחד ולכן טלטולו בשבת אסור משום מוקצה.

במנחת-שלמה (יד) דחה הגרשז”א את הנימוק השני של החזו”א כיון שאסור לטלטל אפילו פנס שיש בתוכו נר, למרות שזוהי דרך השימוש הרגילה בו (שו”ע רעט,ט). לגבי נימוקו הראשון של החזו”א הדגיש הגרשז”א כי האיסור אינו נובע מחשש שמא יעבור על מלאכת “מכבה” אלא שאף ביום חול אין מטלטלים נר מחשש לכיבויו. את היות השלהבת “מוקצה” נימק הגרש”ז בדרך אחרת – כיון שהשלהבת משתנה כל הזמן ואין בה ממש היא אינה נחשבת כלי או חפץ בעל ממשות ואסור לטלטלה. הגר”מ פינשטין בשו”ת אגרות משה (או”ח ג,נ) מתיר לטלטל שמיכה חשמלית מכיוון שרק שלהבת הינה מוקצה מכיוון שאינה כלי אבל מכשירים חשמליים הינם כלים ומותר לטלטל אותם לצורך גופם ומקומם.

טלטול מנורה חשמלית

שני הטעמים שהבאנו לעיל (חשש כיבוי, וחוסר ממשות) אינם שייכים לכאורה ב’להבה’ חשמלית, שמקורה בהתלהטות תיל מתכתי (שהרי אינו מושפע מטלטול ויש בו ממשות). אולם, הרב עובדיה יוסף (ילקוט יוסף,שח) מתיר לטלטל רק מאוורר ואילו בכל מכשירי החשמל אוסר. מקורה של דעה זו הוא בכך שהוא אינו מקבל את סברת החזו”א שתלה את איסור מוקצה בשלהבת דווקא. ביחס לדברי הגרשז”א סובר בעל ילקוט-יוסף שהדברים לא נכתבו להלכה. ברם, בניגוד לדבריו, בשלחן-שלמה (רז,רצט[ח]) הובאה עדות שזו הייתה דעתו להלכה ולמעשה וביתר חריפות “שאינו רואה שום טעם לאיסור”.

סברה נוספת להתיר טלטול מכשירי חשמל המחוברים בכבל חשמלי מצינו למרן הרב קוק (אורח משפט, מז) שכתב כי גזרת מוקצה הינה משום הוצאה, חשש שאינו קיים במכשיר מחובר. כיון שסברות החזו”א, הגרשז”א והגר”מ פינשטין הן סברות מכריעות וכיון שהמחלוקת הינה בדיני מוקצה שאינו אסור אלא מדרבנן בודאי יש להורות להתיר לטלטל מכשירי חשמל שנועדו לטלטול. מלבד האמור לעיל, במנורות חירום ישנה סברה נוספת להקל (אף לדעתו של הר”ע יוסף) – מכיוון שהן אינן מפיקות אור באמצעות חוט להט (שצורך הרבה אנרגייה), אלא באמצעות נורות ניאון או לדים. אור זה אינו שונה במהותו מסטיק-לייט (מקלור) שמפיק אור (כמעט) ללא חום. (ועצם הזרם החשמלי הרי גם לדעת הרב עובדיה אינו אש, שהרי התיר לטלטל מאוורר בעת פעולתו.)

ניתוק תאורת חירום בעת הפסקת חשמל

מכשירי תאורת החירום שנפוצים בשוק בנויים כך שהם מחוברים לשקע ובשעה שהזרם פוסק נדלקת הנורה. לכן, כל זמן שהחשמל פועל ברור שאסור להוציא את המנורה מן השקע. בגמ’ בביצה (ל,ב) נאסר לטלטל נר שדלק בין השמשות מדין “מיגו דאתקצאי לבין השמשות – איתקצאי לכולי יומא”, וכך פסק השו”ע בתחילת סימן רעט. אם כך, הרי שיאסר להוציא את תאורת החירום גם בעת הפסקת חשמל כיון שבבין השמשות החשמל פעל כרגיל והמנורה הייתה מוקצה מחמת איסור.

אולם לענ”ד יש להתיר בזמן הפסקת חשמל, כשאין זרם בשקעים, להוציא את התקע מן השקע. באופן טבעי דעתו של אדם היא שאם תהיה הפסקת חשמל יטלטל את תאורת החירום ורצון זה היה כבר בבין השמשות,ובכך שונה תאורת החירום מנר שדלק בבין השמשות וכבה בשבת. וגם לדעת הפוסקים שלא מועיל תנאי במוקצה (שהביאם הרמ”א רעט,א בדעת “יש אומרים”) – כאן לא מדובר בתנאי, אלא זו היא הסיבה שהוא מניח את תאורת החרום, כדי להשתמש בה בזמן הפסקת חשמל וזאת עיקר כוונתו בבן השמשות. שוחחתי על סברה זאת עם הגאון הרב אביגדור נבנצאל שליט”א, והוא הסכים לפסיקה זו והסכים לפרסם את הסכמתו.

סיכום

  מותר לטלטל בשבת מנורת חשמל ותנורי חימום חשמליים. כמו כן בעת הפסקת חשמל מותר להוציא את תאורת החרום מן השקע ולטלטלה.

תשובה זאת היא קיצור מתשובה משו”ת בדי הארון שזיכני השי”ת להוציא עתה בהוצאת גילוי ומגיד.

התשובה התפרסמה לראשונה בעלון ‘שבת בשבתו’ גיליון 1505, פרשת וארא תשע”ד

הרב רא”ם הכהן: Reem.hacohen@gmail.com