בפרשת שלח, מתארת התורה את החטא הגדול השני של עם ישראל, הלא הוא חטא המרגלים. החטא הראשון היה כמובן חטא העגל, כאשר אז מיענו העם להאמין בה´ ולקבל את תורתו. בפרשתנו מסרבים בני ישראל להיכנס לארץ ובכך מועלים בייעוד השני שייעד להם הקב”ה, מלבד הברית עימו וקבלת התורה – הכניסה לארץ ישראל. אכן ישנן הקבלות רבות בין שני החטאים, דבר שכבר חז”ל עמדו עליו, וכך אף הסבירו את פשר העונש אותו מקבל העם, הסתובבות במדבר משך ארבעים שנה, באומרם שכבר מחטא העגל עלה במחשבתו של ה´ להעניש את העם בעונש זה. אולם, האם ארבעים השנה נספרות החל מיציאת מצרים דווקא בשל כך? בשיעור זה, נראה כי ישנו קשר הדוק בין סיבת אי הכניסה לארץ בפרשת שלח, לבין מאורעות יציאת מצרים עצמה.

להורדת השיעור בקובץ mp3 לחץ כאן