בפרשת מטות אנו פוגשים את אחד הסיפורים האחרונים בחייו של משה כמנהיג. בסיפור זה, מבקשים שבטים ראובן וגד שלא להיכנס לארץ ולרשת את אזור יעזר וגלעד שבעבר הירדן המזרחי. תגובתו של משה לבקשתם קשה, ובמשך כמה וכמה פסוקים הוא מטיח בהם האשמות חמורות, בהשוואתו אותם לאבותיהם שחטאו בחטא המרגלים. אולם, במהרה מתברר למשה שכוונתם של שבטים אלו טהורה, ואיננה כוונת חטא. משה מבין את טעותו ומקבל את בקשתם, אך תוך הבהרה של מטרת הכניסה לארץ, שלא הייתה נוכחת בבקשת השבטים, אשר מקבלים את תיקונו של משה לדבריהם. בסיפור זה, ניכרים גדולתו של משה כמנהיג והשינוי שחל בעם עם מעבר הדור מדור יוצאי מצרים לדור המדבר.

להורדת השיעור בmp3 לחץ כאן