הרב ראם הכהן נפרד מהציץ אליעזר

“הציץ אליעזר היה קודם לכל אחד מפוסקי הדור הגדולים של הדור האחרון. ספרי השו”ת שלו מונים כעשרים כרכים של שאלות ותשובות. התשובות שלו חרגו הרבה מעבר לשאלות קטנות, אלא הוא נתן מענה גם לשני תחומים מרכזיים בחיינו, עולם הרפואה וענייני המדינה. תחום הרפואה בתקופתו היה בהתפתחות טכנולוגית מאוד גדולה, וכמי שגר בסמיכות לבית החולים שערי צדק הישן, הוא הפך להיות רב של בית החולים שערי צדק. במסגרת זו הוא התמודד עם שאלות רבות בתחום הרפואה המודרנית והפך לאחד מפוסקי הדור הגדולים.

הוא כתב את “הלכות מדינה”, ושם הוא פוסק איך בעצם מנהלים מדינה על פי התורה. אם מסתכלים בתשובות שהוא כתב אחרי מלחמת השחרור רואים היטב איך הוא התייחס למדינה תוך הודאה עצומה להקב”ה על הניצחון במלחמות. הייתה לו תפיסה מאוד ברורה של מהי מלכות ומה זה פיקוח נפש ציבורי. לדוגמא רוב הפוסקים אומרים שאסור לאדם להסתכן בשביל חברו, אבל הוא פסק כמו הרב קוק והרב הרצוג שבמלחמה יש כללים אחרים. הוא שייך לגדולי ישראל שהבינו מהי פסיקה ציבורית ממלכתית.

כל עולם התורה משתמש בספריו, הייתה לו תפיסה נפלאה. גדלותו העצומה הייתה שהוא האמין מאוד מאוד בעולם ההלכה, ברמה שלכל שאלה אחרי משא ומתן היה עולם של תשובה, תשובה שקשורה לעולם המעשה ולעולם המציאות. לא היה שום פער בין מה שהוא חשב לבין מה שהוא פסק והוא פסק ללא שום מצרים. אני מתפלל שגם היום יהיו פוסקי הלכה שלא יברחו משום שאלה ויתמודדו ביסודיות עם כל שאלה ברפואה ומדינה מתוך יראת שמיים גדולה.

הוא היה בעל מידות גדול, הולך ברחוב לבד בענווה וללא מלווים, ממש כמו גדולי ירושלים של פעם. אני זוכר שהזמנתי אותו לשמש כסנדק לבני, הוא היה כבר בן למעלה משבעים. הזמנתי מונית בשבילו, וה”ציץ אליעזר” אמר לי שיש אויר טוב בירושלים והוא לא הסכים ליסוע במונית, הוא הלך ברגל משוק מחנה יהודה עד לשכונת שערי חסד וגם בדרך חזרה הוא סרב לקחת מונית.

בבית הכנסת “אבן יעקב” הוא ישב ולמד, ומשם מבית הכנסת הקטן ליד מחנה יהודה, הוא היה עונה לשאלות ותשובות בצניעות גדולה, תשובות שנשלחו משם לרחבי הארץ והעולם כולו”.