השושיבנות בחז"ל

מנהג השושבינות מוזכר בכמה מקומות בדברי חז"ל. בבראשית רבה (ח): "אר"י ברבי סימון מיכאל וגבריאל הם היו שושבינין של אדם הראשון". בגמרא בברכות (סא,א): "מלמד שנעשה הקדוש ברוך הוא שושבין לאדם הראשון; מכאן למדה תורה דרך ארץ שיחזור גדול עם קטן בשושבינות ואל ירע לו".

נוסף לתפקידם בנישואים לתפקיד השושבינים יש גם משמעויות הלכתיות שנובעות מהזיקה שלהם לנישואים. בתוספתא (ברכות ב,ד) מובא: "השושבינין וכל בני חופה פטורין מן התפילה ומן התפילין". ובמשנה בסנהדרין (ג,ה) מוזכרים השושבינים כהגדרה לאוהב שפסול לעדות. הרמב"ם (על אתר) פירש ששושבינים הם "רעים שלוקחין בימי החתונה" ובוודאי שלא מדובר בבני המשפחה של החתן, שכן הם פסולים לעדות ממילא (ופסולי עדות אלו פורטו במשנה הקודמת). ובכל מקרה השושבינים אצל חז"ל הם לא בהכרח חלק מטכס הקידושין אלא מימי המשתה ומהסבלונות שלפני, ולכן הם מביאים את הכלה אל החתן כלומר לביתו.

המנהג שההורים הם השושבינים

ברמ"א (יו"ד שצא,ג), בתוך דיונו בהלכות אבֵל בחתונה, כותב: "וכן יוכל להכניס חתן כדרך ארצנו ששני אנשים מכניסין החתן תחת החופה". גם מדבריו לא עולה שדווקא ההורים הם שמכניסים את החתן. הגר"מ פיינשטיין באגרות משה (יו"ד, ג,קו) הסביר שהמנהג הרווח בזמננו אינו זהה למה שמובא בגמרא: "ודאי שהיו שושבינים מימות עולם… אבל מנהג שבגמרא היה בהשושבינים של רעים וחברים ולא שייך זה למה שהאבות ואמהות של החתן והכלה מוליכין את בניהן ובנותיהן וזה לא הוזכר בגמרא". ובכל זאת הוא קובע כעיקר את המנהג שההורים מלווים את בניהם ובנותיהם: "אבל עכ"פ הוא מנהג בכל המדינות שההורים מוליכין בניהם ובנותיהן לחופה שג"כ אין לשנות מנהג אבותינו".

האם האבות מובילים את החתן והאמהות את הכלה?

גם על פי דברי הגר"מ פיינשטיין, ובוודאי שבמקורות חז"ל, לא מפורש האם יש עניין שהאבות דווקא יובילו את החתן והאמהות את הכלה, או שבמנהג ימינו אפשר שהחתן ילווה על ידי הוריו והכלה על ידי הוריה. בספר 'ראש דברך' מובא בשמו של הגר"א שפירא זצ"ל שמנהג ירושלים שדווקא האבות יובילו את החתן והאמהות את הכלה. וכן בספר משנה הלכות (ז,רמז) מדייק מדברי הרמ"א "ששני אנשים מכניסין את החתן וממילא שתי נשים מכניסות את הכלה והוא מנהג ותיקין אשר עליו יש לסמוך", אך דבריו אינם מוכחים ברמ"א. גם ב'שבט הלוי' (ג,קפז) כותב כדעתם: " אין ספק שמנהג זה ככל מנהגי ישראל הקדושים אשר בחופה וקידושין, יסודו בהררי קודש וכאשר ג"כ כבודו העתיק מכמה פוסקים, וכן ראיתי בעוד ספרים מכלל דהוא מנהג ותיקין ומנהג רבותינו ואבות אבותינו מעולם". שבט הלוי גם תוקף את המנהג שכל אחד מלווה על ידי הוריו: "ומי יהין לשנות בזה ח"ו, וגם אם יש קצת נוהגים כמנהג האחר מן הסתם נלקח ממנהגי הגוים, ולא תלכו בחוקותיכם כתיב….". ברם דבריו החריפים של שבט הלוי תמוהים מכיוון שהמנהג שהאבות מובילים הינו מנהג מאוחר, כעדותו של בעל האגרות משה.

כמו"כ יש עדויות שאת הגאון ר"מ פיינשטיין הובילו לחופה אביו ואמו וכן נהגו במשפחתו של הגרי"ד סולוביצ'יק. אין לחשוד בגדולי הדור חס וחלילה שנהגו מנהגי הגויים. וכן ראיתי שנהגו במשפחתו של מו"ר הגר"א ליכטנשטיין שליט"א.

האם רק זוגות נשואים יהיו שושבינים? 

יש המקפידים שרק זוגות נשואים יובילו את החתן והכלה לחופה. ביחס לאלמן ואלמנה מופיע בספר 'שולחן העזר' בשם 'חותם הקודש', שכאשר אחד ההורים נפטר האב ובתו או האם ובנה יכולים להוביל וכן ידוע לי שהגרי"ד סולוביצ'יק הוביל את אחיו הגאון ר' אהרון סולוביצ'יק זצ"ל יחד עם אמו.

ביחס להורים גרושים, יש שאסרו. לענ"ד, מצוות כיבוד הורים היא מדאורייתא ושכר אריכות ימים מובטח בצידה, ועדיפה מהנהגות שאין להן מקור בקדמונים. לכן, כאשר ההורים רוצים להוביל את בנם או בתם חייבים לכבדם. בעניין זה נפלאים דברי שו"ת חלקת יעקב (פז) לר' מרדכי יעקב ברייש: "ומנהג העולם שלא לכבד שושבינות לאיש שנשא זיווג שני או לזוג בלא בנים, וכל דברים אלו אין להם מקור ולא מצאתיו בשום ספר, וכנראה שמפי נשים זקנות נובע המנהג, ומאן דקפיד קפיד…".

סיכום

מכיוון שהמנהג שהורי החתן מלווים את החתן והורי הכלה מלווים את הכלה רווח אצל רבים משומרי המצוות היום אין כל סיבה למנוע זאת ולקטרג על הנהגתם, ו"מקום שההלכה רופפת בידך, פוק חזי מאי עמא דבר". ובוודאי בזמן שגדולי עולם שעפר אנו תחת רגליהם נהגו ונוהגים כך.

התשובה התפרסמה לראשונה בעלון 'שבת בשבתו', גיליון 1461, פרשת משפטים תשע"ג