לכבוד לומדי הדף היומי מצורפים ארבעת שיעורי הפתיחה בקובץ PDF:

שיעור 1 קידושין וקניין

שיעור 2 קניין וקידושין במבנה מסכת קידושין ומקומה בסדר המשנה

שיעור 3 קניין וקידושין בסוגית הפתיחה בבבלי

שיעור 4 קניין וקידושין בסוגית הפתיחה בירושלמי

להזמנת כל הסדרה לחצו כאן

מתוך הקדמת הרב רא"ם:

מסכת קידושין עוסקת ביצירת התא המשפחתי. הרמב"ם פותח את תחילת הלכות אישות בחידוש התורה בקנין האשה:

קודם מתן תורה היה אדם פוגע אשה בשוק אם רצה הוא והיא לישא אותה מכניסה לביתו ובועלה בינו לבין עצמו ותהיה לו לאשה, כיון שנתנה תורה נצטוו ישראל שאם ירצה האיש לישא אשה יקנה אותה תחלה בפני עדים ואחר כך תהיה לו לאשה שנאמר (דברים כ"ב) כי יקח איש אשה ובא אליה.

רמב"ם הלכות אישות פרק א ה"א

כלומר, החידוש של התורה בבניית התא המשפחתי מעבר להתרחשות הטבעית הוא במעשה הקיחה: "כי יקח…". פעולת הקיחה שבתורה מתורגמת לשני מושגים מקבילים: קידושין, וקניין. רבי פותח את הפרק הראשון בלשון הקניני: "האשה נקנית" ואילו בפרק השני רבי משתמש בלשון קידושין "האיש מקדש. הניגוד בין שני המושגים עורר דיון רחב.

בשיעורים על קידושין זכינו בסיעתא דשמיא לבחון לעומק את מושג הקנין, והראנו מתוך סוגיות רבות שקנין איננו מבטא חס וחלילה את השלטון של האיש על האישה, אלא משמעותו העמוקה היא יצירת קשר יסודי קמאי, כפי שניתן ללמוד מהמדרש הפותח את פרק קניין תורה (פרקי אבות ו, י): " חמשה קנינים קנה הקדוש ברוך הוא בעולמו ואלו הן: תורה קנין אחד, שמים וארץ קנין אחד, אברהם קנין אחד, ישראל קנין אחד, בית המקדש קנין אחד." בברייתא שם מתוארים הדברים בעלי המשמעות הגדולה ביותר, עם השייכות העמוקה ביותר לקב"ה, כנובעים מזיקה של "קניין". מעבר לעומק הקשר שמבטא הקניין במדרש, אפשר ללמוד ממנו שהקניין קדם לבריאת העולם: "ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ" (משלי ח, כב). על כך יש להוסיף שגם הילד הראשון שנולד מכונה קניין: "וַתֵּלֶד אֶת קַיִן וַתֹּאמֶר קָנִיתִי אִישׁ אֶת ה'" (בראשית ד, א). מתוך הכרה זאת הלכנו בדרכו של הרב הנזיר זצ"ל שהסביר שמונח הקנין הינו מונח פיוטי המבטא את עוצמת הקשר בין האיש והאשה.

הדיון בספר מתחיל מתוך ניתוח הסוגיות ושיטות הראשונים וגדולי האחרונים, אך יש בו גם חותם חדש הנובע מחיפוש המשמעות העמוקה של היצירה המופלאה של הקניין המוליד חיי קדושה מתוך התבוננות בלמדנות.

קישור: הקדמה ותוכן קידושין.