הסיפורים שלפניכם הם על מפגשים מסוג מיוחד שזימנה לי ההשגחה – מפגשים עם אנשים בעלי זהות לאומית ודתית רחוקה וזרה משלי. בחלקם, ישנם רגעי קסם של גילויי אנושיות, כמו בסיפור על חתונתו של חייל הבדואי אליה הוזמנתי לאחר שסייעתי לו לרפא את ליבו השבור, או על הדרך בה מכתב שכתבתי למח"ט חברון בתקופה בה שירת שם בני כלוחם, גרם לראש אחת החמולות הגדולות בחברון לבכות מהתרגשות.
המפגש עם בן הדת האחרות מגלה לעיתים את שותפות האמונה, כמו בסיפור על הרבנית שהתגלגלה למפגש עם המואזין של מערת המכפלה, ולעיתים דווקא מדגיש את הייחודיות שבחיים היהודיים, כמו בסיפור על מה שלמדתי מבת של נאצי שניסתה ללחוץ את ידי.
פעמים רבות הסיפורים מפתיעים, כמו קבלת שבת משותפת עם שייח'ים בירדן, ולעיתים מפחידים, כמו הסיפור ההסתבכות שלי עם המשטרה במצרים, אך אני מאמין שסיפור אינו רק דרך לשעשוע וסיפוק סקרנות; התקווה שלי היא שסיפורים אלו יהיו חלק משינוי תודעתי, מתודעה מקוטבת, לתודעה של מארג, בה הנני חלק מ"רקמה אנושית אחת חיה", ועם זאת שומר ואף מחזק את הייחודיות של הסיפור הפרטי שלי כאדם וכעם.
חלק של הסיפורים הופיע כבר ב"החיים כסיפור"