המשנה במסכת ברכות מתארת את קריאת שמע הן כקבלת מלכות שמים והן כקבלת מצוות:

"א"ר יהושע בן קרחה: למה קדמה 'שמע' ל'והיה אם שמוע'? אלא כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחלה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. 'והיה אם שמוע' ל'ויאמר'? ש'והיה אם שמוע' נוהג ביום ובלילה, 'ויאמר' אינו נוהג אלא ביום" (משנה, ברכות, פ"ב מ"ב).

אמנם, חסרה לנו הבנה מהי המשמעות של קבלת מלכות שמים, ומה בינה לקבלת המצוות? ומדוע תקדם זו לזו? כדי לענות על השאלות הללו, נעיין בפרשנות המכילתא למעמד הר סיני. חז"ל קראו את כל מעמד הר סיני כמעמד של קבלת מלכות שמים, המוביל לקבלת הגזירות, והטעימו את דבריהם במשלים מהחיים, "מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא".

" אנכי ה' אלהיך. מפני מה לא נאמרו עשרת הדברות בתחלת התורה? משלו משל, למה הדבר דומה? לאחד שנכנס במדינה, אמר להם: אמלוך עליכם, אמרו לו: כלום עשית לנו טובה שתמלוך עלינו. מה עשה? בנה להם את החומה, הכניס להם את המים, עשה להם מלחמות. אמר להם: אמלוך עליכם. אמרו לו: הן והן. כך המקום הוציא את ישראל ממצרים, קרע להם את הים, הוריד להם את המן, העלה להם את הבאר, הגיז להם את השלו, עשה להם מלחמת עמלק. אמר להם: אמלוך עליכם, אמרו לו: הן והן." (מכילתא דרבי ישמעאל יתרו – מסכתא דבחדש פרשה ה)

המפגש הראשוני עם המלך איננו דרך הציווי, אלא דרך המפגש המיטיב. מפגש מיטיב הוא מפגש שיוצר את הרצון אצל העם לקבל עליו את מלכות המלך. וכך למעשה, כל המסע מיציאת מצרים עד למעמד הר סיני, כולו הכנה ויצירת קשר, המוליד את קבלת עם ישראל את מלכות ה' עליהם בסיני. קבלה שבאה מתוך האהבה והכרת הטוב שמכיר האדם לאלוקיו. עתה מוכנים אנו לשלב הבא, שבו מתוך קבלת המלכות נבוא אל קבלת המצוות.

"לא יהיה לך אלהים אחרים על פני. למה נאמר? לפי שנאמר 'אנכי ה' אלהיך'. משל למלך בשר ודם שנכנס למדינה, אמרו לו עבדיו: גזור עליהם גזרות. אמר להם: לאו, כשיקבלו את מלכותי, אגזור עליהם גזרות, שאם מלכותי לא יקבלו, גזרותי לא יקבלו. כך אמר המקום לישראל: 'אנכי ה' אלהיך' – 'לא יהיה אלהים אחרים'. אמר להם: אני הוא שקבלתם מלכותי עליכם במצרים? אמרו לו: כן. וכשם שקבלתם מלכותי עליכם, קבלו גזרותי. 'לא יהיה לך אלהים אחרים על פני'." (מכילתא דרבי ישמעאל יתרו – מסכתא דבחדש פרשה ו)

יפה מדגישה המכילתא את ההיגיון בסדר הנכון: רק מתוך קבלת מלכות שמים באהבה, תהיה מוכנות לקבל את עול הגזירות. לפי המכילתא הדיבר הראשון של עשרת הדיברות הוא קבלת המלכות, וממנו משתלשלת קבלת הגזירות בט' הדיברות שמתחתיו.

נחזור עתה לקריאת שמע שאנו אומרים בכל יום. קריאת שמע בנויה באותה צורה והגיון פנימי של מעמד הר סיני, וניתן לראות בצורה יפה כיצד מתבטאים הרעיונות בתכני הפרשיה. פסוק ראשון 'שמע ישראל' מקביל לדיבר הראשון 'אנכי ה' אלהיך'. השורש לכל הקשר שביננו לבין ה', קשר הנוצר מתוך אהבה כפי שמתואר בפרשיות שמע, ללא אזכור של קיום מצוות, וללא איום והתניה של שכר ועונש. אלא, שמתוך קבלת המלכות נוצרת המחויבות ההדדית המביאה אותנו אל פרשית 'והיה עם שמע', המקבילה לקבלת הגזירות במעמד הר סיני בדיבר השני והלאה. כאן כבר יש ציווי על קיום מצוות מתוך התנאה בשכר ועונש. ניתן להקביל את הדבר לקידושין ולכתובה, הקידושין הם קבלת המלכות מתוך האהבה, אלא שמתוכה נולדת המחויבות ההדדית המתבטאת בכתובה (מכילתא דרשב"י).

יהי רצון שנזכר לקבל עול מלכות שמים באהבה בשבועות ובכל השנה. אהבה המולידה מחויבות אמיתית לחיים עם ה', מחויבות הנולדת מתוך החופש שבבחירה ומתוך האהבה.

(פורסם בדבש מסלע עלון מס' 31, סיון תשס"ח)