אנחנו מתחילים השבוע את ספר במדבר ובאמת זכינו השבוע קצת לחוש בכל יציאה מהבית מסע במדבר. את ספר ויקרא סיימנו במילים "בהר סיני" וחלק מהפרשנים מדגישים את ההבדל בין הספרים. כך כותב הרשב"ם: "כל הדברות שנאמרו בשנה ראשונה קודם שהוקם המשכן כתוב בהן בהר סיני, אבל משהוקם המשכן באחד לחדש בשנה שנייה לא יאמר בהר סיני אבל במדבר סיני באהל מועד"

מה מיוחד במדבר?

במדרש מובא: "כל מי שאינו עושה עצמו כמדבר הפקר אינו יכול לקנות את החכמה והתורה לכך נאמר במדבר סיני"

המדבר הוא מקום השממה, מקום שאין בו אפשרות לחיים טבעיים, אין בו מים ואין בו צמחיה וצל. חלק מהותי מהמסע במדבר הוא העראיות, כל עם ישראל נמצאים באוהלים, יום אחד חונים במקום מסוים ויום אחרי כבר מתקפלים. במדבר עם ישראל תלוי בקב"ה באופן המוחשי ביותר ונראה באמת שזו גם אחת המטרות למסע הזה. עראיות כזאת יכולה לגרום גם לתחושות מאוד קשות של חוסר שליטה על החיים, חוסר במקום משלך בעולם, ואכן רואים בעוונותינו במהלך התורה שהיו בעם ישראל כאלה שהתייחסו אל הקב"ה (ואל משה) לא כמנהיג רחום אלא יותר כרודן כל יכול שמתעלל בנתיניו.

אני חושב שלאור הקריאה הזאת אפשר להבין יותר טוב את הציווי בתחילת הפרשה: "שאוּ, אֶת-רֹאשׁ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְמִשְׁפְּחֹתָם, לְבֵית אֲבֹתָם–בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת וכו" הקב"ה רוצה שהשהייה במדבר לא תהיה חוויה מרסקת אלא תהליך של בניית עם ישראל אחרי שעבוד מצרים. במפקד כל אחד נפקד, כל אחד שייך לבית אב ומעליו לשבט ולכל שבט יש דגל משלו. בתוך העראיות של המדבר הקב"ה מצווה על שמירה ויצירה של הייחודיות בכל שבט ובכל משפחה ובכך ליצור גם מכלול שלם יותר של העם כולו.

אנחנו נמצאים גם בשבת לפני חג השבועות בו אנו חוגגים את המשך מעמד הר סיני. כמו שהבאתי לפני כן המדרש אומר שכדי לקנות את התורה צריך לגשת אליה בתנועה של ביטול. אני חושב שלאור הקריאה שהצעתי לפני כן גם פה אפשר להציע שהביטול הזה לא צריך לרסק לגמרי את האישיות הפרטית אלא ביטול שמתוכו אפשר לצמוח. להיות בביטול ומתוך כך להחזיק את הדגל שלך.

שבת שלום!