מצוות הגדה תוכנו של ליל הסדר

כידוע, עיקר עניינה של מצוות ההגדה הוא בליל הסדר. השאלה מה תוכן המצווה ומה תוכנו של ליל הסדר היא שאלה משמעותית ויש לה כיוונים שונים. במקורות הבאים ננסה לבחון מה תוכנו של ליל הסדר ומה המשמעות של כל אחת מהשיטות.

תורה (רקע)

שמות יב כו-כז

דברים טז א-ג

שימו לב להבדל בין הפרשיות בנוגע לטעם להקרבת קורבן פסח.

מחלוקת בית שמאי ובית הלל

משנה פסחים פ"י מש' ו

תוספתא פסחים פ"י הל' ט ('מ'עד היכן הוא קורא')

מה משמעות קריאת ההלל לפי כל אחת מהשיטות?

מכילתא דרבי ישמעאל בא – מסכתא דפסחא פרשה יד ד"ה 'ליל שימורים'.

מה יסוד המחלוקת בין ר"א ור"י? האם ניתן למצוא קשר למחלוקת ב"ש וב"ה.

מכילתא דרבי ישמעאל בא – מסכתא דפסחא פרשה ו ד"ה 'בלילה הזה'.

מה ניתן ללמוד מההסברים השונים בנוגע להגדרת 'לילה'? האם ניתן לחבר דברים אלו לשיטת ר"א במקור הקודם?

חשבו האם ניתן למצוא במקורות אלו שיטות עקרוניות, נסחו את שורש המחלוקת.

סיפורי חכמים

תוספתא  פסחים פ"י הל' יא-יב (מ'חייב אדם')

הגדה סיפור החכמים.

השוו בין שני הסיפורים ושימו לב להבדלים ביניהם. חשבו מה המשמעות העולה מהבדלים אלו.

האם ניתן לחבר בין המחלוקת דלעיל ובין ההבדל העקרוני שבין שני הסיפורים.

בעניין זה ראו גם את מכילתא דרבי ישמעאל בא – מסכתא דפסחא פרשה יח מהמילים 'ד"א מה העדות' (סיום המדרש על ארבעת הבנים).

מקורות

מכילתא דרבי ישמעאל בא – מסכתא דפסחא פרשה יד

ליל שמורים הוא ליי. בו נגאלו ובו עתידין להגאל. דברי רבי יהושע שנאמר הוא הלילה הזה ליי' רבי אליעזר אומר בו נגאלו. לעתיד לבא אין נגאלים אלא בתשרי שנאמר תקעו בחודש שופר וגומר (תלים /תהלים/ פא ד) מפני מה כי חק לישראל הוא וגו' ומה תלמוד לומר הוא הלילה הזה ליי'. אלא הוא הלילה שאמר הב"ה לאברהם אבינו אברהם בלילה הזה אני גואל את בניך וכשהגיע הקץ לא עכבן הב"ה כהרף עין: שמורים לכל בני ישראל לדורותם, מגיד שכל ישראל צריכין להשתמר בו.

מכילתא דרבי ישמעאל בא – מסכתא דפסחא פרשה ו

בלילה הזה שומע אני כל הלילה תלמוד לומר לא תותירו ממנו עד בקר, אני אקרא והנותר ממנו באש תשרופו. עד בקר למה נאמר, לא בא הכתוב אלא ליתן תחום לבקרו של בקר. ואי זה זה עמוד השחר. מכאן אמרו אכילת פסחים ואכילת זבחים והקטר חלבים ואיברין מצותן עד שיעלה עמוד השחר כל הנאכלי' ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר. ומפני מה אמרו עד חצות כדי להרחיק אדם מן העביר' ולעשות סייג לתורה. ולקיים דברי אנשי כנסת הגדולה שהיו אומרים הוו מתונין בדין והעמידו תלמידים הרבה ועשו סייג לתורה. ר' אליעזר אומר נאמר כאן לילה ונאמר להלן לילה מה להלן עד חצות אף כאן עד חצות:

מכילתא דרבי ישמעאל בא – מסכתא דפסחא פרשה יח

ד"א מה העדות והחוקים ר' אליעזר אומר מנין אתה אומר שאם היתה חבורה של חכמים או של תלמידים שצריכים לעסוק בהלכות פסח עד חצות לכך נאמר מה העדות וגו'.

תוספתא מסכת פסחים (ליברמן) פרק י

(ט) …עד היכן הוא אומ' בית שמיי או' עד אם הבנים שמחה ובית הלל אומ' עד חלמיש למעינו מים וחותם בגאולה אמרו בית שמיי לבית הלל וכי כבר יצאו שמזכירין יציאת מצרים אמרו להם בית הלל אפילו הוא ממתין עד קרות הגבר הרי אילו לא יצאו עד שש שעות ביום היאך אומר את הגאולה ועדין לא נגאלו…

(יא) אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן כגון אגוזין תמרים וקליות חייב אדם לעסוק בהלכות הפסח כל הלילה אפלו בינו לבין בנו אפלו בינו לבין עצמו אפלו בינו לבין תלמידו

(יב) מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו מסובין בבית ביתוס בן זונין בלוד והיו עסוקין בהלכות הפסח כל הלילה עד קרות הגבר הגביהו מלפניהן ונועדו והלכו להן לבית המדרש

הגדה של פסח

ואפילו כלנו חכמים כלנו נבונים כלנו זקנים כלנו יודעים את התורה מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים. וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח.

מעשה ברבי אליעזר ור' יהושע ור' אלעזר בן עזריה ור' עקיבא ור' טרפון שהיו מסובין בבני ברק והיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם רבותינו הגיע זמן קריאת שמע של שחרית.'

תלמוד בבלי מסכת פסחים דף קטז עמוד א

תנו רבנן: חכם בנו – שואלו, ואם אינו חכם – אשתו שואלתו. ואם לאו – הוא שואל לעצמו. ואפילו שני תלמידי חכמים שיודעין בהלכות הפסח – שואלין זה לזה.