מה הוא זמן הדלקת נרות חנוכה בערב שבת ובמוצאי שבת?

שאלה: מה הוא זמן הדלקת נרות חנוכה בערב שבת ובמוצאי שבת?

תשובה: ראשית יש לדון האם ישנו זמן שמלכתחילה דווקא בו (לא לפניו ולא לאחריו) צריכה להיעשות ההדלקה, או שיש להגדיר את המצווה על פי הזמן בו הנר צריך לדלוק. בגמרא במסכת שבת (כא,ב) מובא עיקר הדין: "מצוותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק". הריטב"א ביאר כי הכוונה היא שיש להדליק בזמן השקיעה (עדיף בסופה) ולא לפני כן, גם אם ייתן כמות שמן שתאפשר לנר לדלוק עד שתכלה רגל מן השוק, וכן נראה מדבריו שאין לברך על הנרות אם מדליקים אותם לאחר סוף השקיעה. בגמרא בשבת (כג,ב) מסופר כי אשתו של רב יוסף איחרה להדליק והוא אמר לה שאין לאחר את הדלקת הנר. הגמרא ממשיכה ומספרת כי לאחר הדברים האלה ביקשה אשת רב יוסף להקדים את הדלקת הנר ואז "אמר לה ההוא סבא: תנינא, ובלבד שלא יקדים ושלא יאחר".

נחלקו הראשונים באיזה נר עוסק הסיפור? רש"י פירש שהכוונה היא לנר שבת. אולם אם כך קשה – הרי אי אפשר לאחר את הדלקת נרות שבת, שכן זהו חילול שבת (ומתגובתו של רב יוסף ברור שלא זה החשש). לכן רש"י ביאר שההקדמה הנידונה כאן היא הדלקת הנרות בעוד היום גדול, והאיחור הוא הדלקה שלא בעוד היום גדול. הריטב"א, לשיטתו, מבאר שהסיפור עוסק בנר חנוכה ולכן "שלא יקדים" פירושו "קודם תחלת השקיעה בעוד שהשמש בעולם". ואילו "שלא יאחר" מתייחס לזמן רב אחרי השקיעה. ומסכם "ומצותה שידליק מיד לאחר השקיעה ותו לא מידי". וכן הרמב"ם בהלכות חנוכה (ד,ה) באר דין זה בנר חנוכה: "אין מדליקין נרות חנוכה קודם שתשקע החמה אלא עם שקיעתה לא מאחרין ולא מקדימין", וכך פרש המ"מ את הרמב"ם. גם הבה"ג בהלכות חנוכה סובר שיש דין בדווקא להדליק בשקיעה ולא קודם. לענ"ד יש לבאר בשיטת הריטב"א והרמב"ם, שהסיפור על נר חנוכה הוא על אשתו של רב יוסף מכיוון שרב יוסף היה עוור והיא הדליקה במקומו (תשובות המהרש"ל עז; הובא במ"ב תרעה, ט).

לגבי כל יום ידועה מחלוקת הראשונים והמנהגים האם מדליקים נר חנוכה בשקיעה או בצאת הכוכבים (עיין בביאור-הלכה,רעב). השו"ע מביא (תרעב) שבנר חנוכה הדין להדליק בזמן בדוקא ולא קודם לכן, ואח"כ מביא את דעת מהר"ר יצחק אבוהב (המובא באורחות חיים ובב"י) שאם הוא טרוד יכול להדליק מפלג המנחה ובלבד שיתן שמן עד שתכלה רגל מן השוק. אמנם במקרה דנן מפורש בריטב"א וברמב"ם שאין להדליק קודם הזמן, וממילא יש לנהוג להדליק מפלג המנחה רק בדיעבד.

לאור זה בערב שבת נפסק (תרעט) שבערב שבת מדליקים נר חנוכה ואח"כ נר שבת וברמ"א כותב (בשם תרומת הדשן) שמדליקים בעוד היום גדול, כלומר מפלג המנחה. אלא שלכאורה על פי שיטת הריטב"א והרמב"ם שהדגישו את החובה להדליק לכתחילה בזמן, יש לאחר את הדלקת נרות חנוכה בערב שבת. אולם יש להזהר שלא להיכשל חס וחלילה באיסור דאורייתא אם יאחרו את ההדלקה יותר מדי. לכן המנהג הראוי הוא להתפלל מנחה גדולה ובזמן כניסת השבת (כלומר כעשרים וחמש דקות לפני השקיעה) להדליק נרות חנוכה ואח"כ נר שבת (יש להוסיף שיש סברה להעדיף תמיד להתפלל בערב שבת מנחה גדולה מכיוון שבבית המקדש קודם מקריבים תמיד של בן הערביים ורק אח"כ את הנרות [ש"ת תרע"ט]). גם למנהג ירושלים יש להדליק נרות בחנוכה עשרים וחמש דקות קודם השקיעה (מובא בלוח ארץ ישראל). במוצאי שבת יש להקדים את תפילת ערבית כך שמיד בצאת השבת יוכלו להדליק נרות חנוכה, וכן הורה הגרשז"א (הליכות שלמה, טז) גם לנוהגים זמן ר"ת, שבא"י אינו אלא מתורת חומרא.

התשובה התפרסמה בעלון 'שבת בשבתו', גיליון 1350, פרשת וישב תשע"א