נושאים

כתבתו של מנדי דיקשטיין, כפי שהתפרסמה בעלון "בית משיח"
חיים של אהבת ישראל עד כדי מסירות נפש
אור ראשון של שמחת תורה ה'תשפ"ד האיר את שמי הדרום, הדי האזעקות נשמעו היטב כשאלחנן קלמנזון הי"ד יצא מביתו בעתניאל. איש המוסד וקצין צה"ל בדרגת סרן, אב לחמישה, לא המתין לצו 8. משהו עמוק יותר קרא לו, קריאה פנימית שירש מבית אביו ראש הישיבה הרב בני קלמנזון שי' יחד עם אחיו מנחם ואחיינם איתיאל, הם מיהרו אל עבר קיבוץ בארי, לא יודעים עדיין שהם עומדים להחקק באותיות של זהב לדפי ההיסטוריה של עם ישראל.
על הבוקר הגורלי ההוא מספרת אחת מניצולות הקיבוץ: "הבית בער, היינו לכודים בממ"ד, ופתאום הופיע אלחנן כמו מלאך משמיים. הוא חילץ אותנו בעדינות מחלון הממ"ד, פניו הקורנות נסכו בנו ביטחון. אותן פנים יישארו חקוקות בליבי לעד." במשך שש-עשרה שעות רצופות של לחימה, עברו השלושה מבית לבית, מצילים משפחה אחר משפחה, עד שמניין הניצולים הגיע לכמאה נפשות. בבית האחרון, כדור מחבל שארב בפינה קטע את חייו של אלחנן. על קברו בעתניאל מתנוססים שני סמלים – של צה"ל ושל המוסד – המקרה היחיד בתולדות המדינה.
בחדר הספרים שבישיבת עתניאל השוכנת בדרום הר חברון, בין מדפים עמוסי ספרי חסידות גם של רבותינו נשיאינו, מתקיימת השיחה המיוחדת שלפניכם עם הרב בני קלמנזון מייסד ונשיא ישיבת עתניאל לקראת י' שבט, יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע, דרך החלון נשקף נוף הרי יהודה המתנשאים אל על, ובחדר עצמו מורגשת אותה תחושה של מפגש בין עולמות – בין ההר הגבוה לעמק העמוק, בין החסידות לציונות הדתית, בין העבר להווה
שלום הרב בני, ותודה רבה על הזמן שפינית לראיון, לפני שנתחיל אשמח אם תוכל לספר על הזיכרון המשפחתי הראשון שקישר אתכם לחב"ד?
"זו באמת שאלה מעניינת, אני יכול להגיד כי מסירות הנפש הזו, שהתגלתה במשפחתנו לא נולדה יש מאין. היא צמחה מסיפור משפחתי עמוק, שתחילתו במוסקבה של שנות העשרים, בימי האימה הסטליניסטיים."
ברחובותיה האפלים של מוסקבה בתחילת שנות השלושים של המאה הקודמת, נשמעות דפיקות בדלת באישון לילה. ילדה קטנה מתעוררת בבעתה, אך הפעם, במקום הזוועה המוכרת של היעלמות משפחה שלמה, היא עדה לרגע נדיר של עוצמה יהודית, מישהו מוסר חבילה קטנה לאביה, חבילה שתוחבא בתקרה כפולה בעליית הגג ותהפוך לגשר בין-דורי של זהות יהודית. זהו זיכרון ילדות שחקוק בליבה של אמו של הרב בני קלמנזון שי', זיכרון שיהפוך לאחד מאבני היסוד בקשר העמוק והמיוחד שיפתח בנה עם חסידות חב"ד בכלל, ועם דמותו המופלאה של האדמו"ר השישי, הרבי יוסף יצחק שניאורסון הרבי הריי"צ נ"ע בפרט.
בחדר הספרים שבישיבת עתניאל השוכנת בדרום הר חברון, יושב הרב קלמנזון, דמות מרתקת בנוף הרבני הישראלי. מייסד ונשיא הישיבה, איש שמגשר בין עולמות – הציונות הדתית והחסידות, האקדמיה והישיבה, ההיסטוריה והרוח. עיניו מתלהטות כשהוא מספר על הקשר העמוק שלו לחב"ד "היא למדה בבית הספר בסמוך למוסקבה, באותו מוסד בו למד בנו של סטלין" הוא מתאר את סיפור אימו, וקולו רועד קלות כשהוא ממשיך לתאר את אותם לילות אפלים של טרור סובייטי.
"בלילה הסתובבו באותם הימים רק מי שהיה אוהב לעבוד בלילות" הוא ממשיך "אנשי הבולשת היו דופקים בדלת ומשפחה כבר לא הייתה קיימת, עד שהגיעה משפחה חדשה לגור באותו מקום. אף אחד כמובן לא שאל שאלות, לא העז לשאול שאלות". דממה משתררת בחדר כשהוא מתאר את הלילה ההוא, כשסבו, אביה של אימו קיבל את החבילה המסתורית. "כעבור כמה לילות הוא העיר אותה ואת שני אחיה הקטנים, את אחיה ואת אחותה, וסיפר להם שהם שייכים לעם עתיק".
וכך באותו לילה, בחדר קטן במוסקבה, תחת עינו הפקוחה של השלטון הקומוניסטי, התקיים סדר פסח מאולתר, עם המצות מהחבילה המסתורית. אך משמעותה הייתה עצומה, "הוא סיפר להם על העם היהודי, על יציאת מצרים. אמי תמיד אמרה שהטעם היה 'ממש לא טעים', אבל זה היה חוט דק שקשר אותה ליהדות."
אותה חבילת מצות הייתה חלק ממערך מחתרתי מורכב שניהלה חסידות חב"ד תחת הנהגתו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע. חסידים מסרו את נפשם כפשוטו כדי להבריח תשמישי קדושה, לקיים מניינים במרתפים, ולהעביר את הגחלת היהודית מדור לדור. זו הייתה מערכת מסועפת של פעילות חשאית, שבה כל חסיד ידע שכל פעולה עלולה להיות האחרונה, וכידוע שכ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע עצמו נאסר והיה בסכנת מוות ממשית.
"המוטו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע," אומר הרב קלמנזון בהתרגשות, "היה אהבת ישראל עד כדי מסירות נפש. לא רק מסירות נפש אישית – שזו סגולה שקיימת בישראל – אלא היכולת לשלוח חסיד, ביודעין, למשימה שיש רוב סיכוי שלא יחזור ממנה. זה דורש כוחות נפש מיוחדים.
מתי משפחתך עלתה לארץ?
"אבי ע"ה נשאר ניצול יחיד ובודד מכל בני משפחתו הענפה שנרצחה בשואה, ועלה לארץ לאחר המלחמה, הסיפור של עליית אמי מעניין ומהווה פרק מרתק בהיסטוריה היהודית.
בשנת ה'תרצ"ד התירו הקומוניסטים את עלייתם של מספר רבנים לארץ במה שכונה "עליית הרבנים", וכך זכתה משפחתה של אימו של הרב בני לעלות לארץ הקודש. "הקומוניסטים התירו את עלייתם של רבנים שכיהנו בקודש עוד לפני המהפכה," מסביר הרב. "זה היה חלק מהסכם סיוע עם ארצות הברית בתקופת הרעב." הרב הראשי לארץ ישראל דאז, מרן הרב קוק זצ"ל, שיבץ את הרבנים ברשימת העולים.
אולם למרות הרקע הרבני של הסב שנות הקומוניזם הותירו את חותמם על הדור הצעיר וכך יצא שאימו של הרב קלמנזון שכמעט ולא ידעה דבר על יהדות, מצאה את עצמה בסמינר למורות דתי לאחר עלייתה ארצה. "היא זוכרת את זה דווקא לא לטובה" הוא מספר בחיוך מהול בעצב "כי המורות לא הבינו איך יתכן שהיא פשוט לא יודעת דברים בסיסיים ביהדות." הוא מוסיף ומשתף פרט מעניין "משפחתה של אמי התגוררה אצל הצדיק הירושלמי המפורסם הרב אריה לוין ע"ה, שפינה את ביתו עבורם, "היה זה מפגש מרגש," מספר הרב קלמנזון, "בין יהדות רוסיה הנרדפת לבין יהדות ירושלים העתיקה. הרב אריה לוין, שנודע באהבת ישראל העצומה שלו, חיבק את המשפחה בחום ואהבה, והראה להם פנים אחרות של היהדות – לא עוד פחד וסתר, אלא אור וחום של קדושה."
מעגל הקליטה של העולם החדשים נסגר בתחילת שנות הל' כשהחלה העלייה הראשונה מברית המועצות, מצא עצמו הרב קלמנזון הצעיר, יחד עם הוריו, מתנדב לסייע לעולים. היה זה המפגש הראשון שלו כבחור צעיר עם עולם המחתרת היהודית בברית המועצות, עולם שבו חב"ד מילאה תפקיד מרכזי.
אומנם המפגש בין הרב קלמנזון לעולם החסידות החל דרך ההיסטוריה, אך העמיק דרך ההגות. כחוקר וכאיש אקדמיה, הוא נמשך תחילה לסיפור ההיסטורי של חב"ד בברית המועצות. "התחברתי אז בזמנו למה שקראו לזה באותם הימים 'נתיב – לשכת הקשר" הוא מספר "ומשם התוודעתי לחלק המרכזי של תנועת חב"ד מאחורי מסך הברזל וזה פשוט ריתק אותי מבחינה היסטורית".
וכך דרך העיסוק בהיסטוריה, החל להתעמק בהגות החסידית, התחלתי להבין את הסיפור הזה של המעורבות" הוא מספר "ראיינתי אנשים, התחלתי לחקור דווקא דרך ההיסטוריה. עוד לא הייתי מחובר לתורה של חסידות, לא כל כך הכרתי את זה, אבל דווקא התחלתי מהסיפור ההיסטורי".
המסע הרוחני של הרב קלמנזון עצמו היה רצוף תפניות מפתיעות. הבית בו גדל הרב בני היה מאוד אקדמי ותרבותי – מוזיקה קלאסית, ביקורים במוזיאונים, ספרות, הוא עצמו נולד וגדל בנווה שאנן שבחיפה ומנער שלמד בתיכון רגיל, דרך ישיבה תיכונית בנתניה, ועד לישיבת הכותל.
כיצד נוצר הקשר הראשוני שלך לתורת החסידות? ומה גרם לך להעמיק ולפתח את הקשר הזה?
"בישיבת הכותל פגשתי את מי שהפך למורי המובהק והמשמעותי ביותר – הרב שמעון גרשון רוזנברג ע"ה המכונה בחיבה ובהערצה על ידי תלמידיו הרב שג"ר, הוא היה המורה הראשון שלי בחסידות" מספר הרב בהתרגשות "מאוד הושפעתי משער הייחוד והאמונה. המאמרים 'יש ואין', 'רצוא ושוב', מאמרי האדמו"ר הזקן, 'ייחודא עילאה, ו'ייחודא תתאה', פשוט סידרו לי את מקומי בחיים, מול העולם, מול הקדוש ברוך הוא".
הלימוד בישיבת הכותל באותם ימים היה מיוחד במינו. קבוצה קטנה של תלמידים, בהובלת הרב שג"ר, העזה לחקור את עומקה של תורת החסידות. "זה היה קצת חבורה קטנטנה" הוא נזכר "עם כל מיני חברותות עם חברים, אם כי ראוי לציין שלא נאלצנו ללמוד חסידות ותניא במחתרת כמו שהיה בישיבות אחרות, בישיבת הכותל זה היה אחרת, אולי נתפסנו כמוזרים באותם שנים, בהתייחסות לחסידות, אבל לא משהו מאיים, לא מפחיד, לא קראו לנו לסדר להפסיק עם זה".
מה משך אותך במיוחד דווקא לדמותו של הרבי הריי"צ מבין כל אדמו"רי חב"ד?
"במקביל ללימודי התורניים, התחלתי כאמור להתעניין בהיסטוריה של חב"ד מאחורי מסך הברזל, ובמיוחד כפי שאכן הבחנת בדמותו של הרבי הריי"צ, תחילה רק כסטודנט להיסטוריה שנושא השואה האיומה היה קרוב לליבי בגלל שגדלתי בבית של ניצול שואה" הוא מספר. "אחר כך גם הרציתי, אם כי בהיקף מצומצם כי עיקר עיסוקי היה בראשות הישיבה. אבל המחקר שערכתי על הרבי הריי"צ וקורות חייו משך אותי במיוחד. לטעמי הוא היה האדמו"ר בזמן הכי מאתגר – מהרגע שעלה לכס ההנהגה, התמודד עם הקומוניזם הסטליניסטי, וגם אחר כך כאדמו"ר בפולין שם דווקא מחצרות חסידים אחרות 'לא פרגנו' לרבי בלשון המעטה, אם כי היו כאלו שדווקא העריצו את הרבי על דרכו האיתנה כמו האדמו"ר מבעלזא זצ"ל והאדמור הקדוש מפיאסצנה הי"ד, בעל ה'אש קודש'. לבד מכך שהם היו שכנים, הרי היה ביניהם חיבור רוחני עמוק. הרבי מפיאסצ'נה כתב רבות על תורת חב"ד, והשפעת החסידות חב"ד ניכרת בכתביו הקדושים, וכמובן שעם השואה האיומה בפולין הרבי נאלץ לעזוב את אירופה ולהתחיל מאבק חדש מסוג אחר בארצות הברית."
כהיסטוריון בהכשרתו, הרב קלמנזון חקר לעומק את סיפור הצלתו המופלא של הריי"צ מאירופה הבוערת. סיפור חילוצו של הרבי הריי"צ מפולין חושף פרק מרתק בהיסטוריה היהודית.
כהיסטוריון, מה היה הסיפור 'מאחורי הקלעים' של הצלת הרבי הריי"צ מאירופה?
"היה חסיד חב"ד יוצא דופן," מספר הרב קלמנזון בהתלהבות עם זיק בעיניים, "ושמו הרב ישראל ג'ייקובסון ע"ה, שנסע לארה"ב עוד בשנות תרפ"ו, ולמרות שהנוכחות החבדית באמריקה הייתה באותה התקופה מועטה עד לא קיימת הוא חפר במנהרות הדיפלומטיה ובדרך לא דרך הצליח להגיע עד לאשת הנשיא רוזוולט, שהייתה לה השפעה מכרעת על בעלה, הוא הציג את הרבי הריי"צ נ"ע כמנהיג היהדות האורתודוקסית העולמית, ובכך הצליח להכניס אותו לרשימה האקסקלוסיבית של אנשי רוח יהודים שזכו לקבל ויזה לארצות הברית".
זה היה בתקופה מורכבת, כשארה"ב עדיין קיימה יחסים דיפלומטיים עם גרמניה הנאצית, והיא רצתה להראות שהיא עושה משהו למען היהודים באותם ימים ראשונים של מלחמת העולם, תפקיד מפתח במבצע ההצלה מילא אדמירל קנאריס, ראש המודיעין הגרמני, (המקביל לראש המוסד של ימינו) שהיה מתנגד חריף להיטלר. "הוא היה לאומן גרמני, אבל שפוי שבנה מערכת שלמה של התנגדות פנימית," מסביר הרב קלמנזון ומפרט "קנאריס השתמש במה שכינו אז 'מישלינגים' – אנשים ממוצא יהודי חלקי – בתפקידי מפתח במודיעין, כי ידע שהם לא יהיו נאמנים להיטלר אלא אליו, בניגוד לגרמנים 'אריים', אגב, מחקרים מגלים כי אם היו במערב מקבלים את אזהרותיו חודשים לפני מלחמת העולם השנייה, אפשר היה לחסוך בעולם עשרות רבות של מיליוני הרוגים, והוא היה שליח ההשגחה העליונה להציל את הרבי."
לבד מסיפור קורות החיים המופלא של הרבי הריי"צ מה הרשים אותך בהנהגתו?
"המוטו של הרבי הריי"צ כל ימיו היה אהבת ישראל עד כדי מסירות נפש, יש סגולה שקיימת בישראל, להקריב את נפשך, אבל לשלוח מישהו אחר, ביודעין, חסיד שלך, למשהו שיש רוב סיכוי שהוא לא יחזור – זה צריך כוחות נפש מיוחדים".
כידוע הרבי הריי"צ הגיע לניו יורק כשהוא בן שישים, על כיסא גלגלים, סובל מכאבים עזים כתוצאה מהעינויים שעבר בכלא הסובייטי. אבל מיד החל לבנות את חב"ד מחדש באמריקה. "מה שמדהים," אומר הרב קלמנזון, "זה איך שבתוך כל הסבל והרדיפות, הוא המשיך להפיץ את העומק של תורת חב"ד. כשאתה מבין את המושג 'צמצום שלא כפשוטו', אתה מבין שהקב"ה נמצא בכל מקום באותה מידה – גם בתוך הכלא הסובייטי, גם במרתף שבו מלמדים תורה בסתר, וגם בשכונת קראון הייטס בארצות הברית של שנות השלושים של המאה הקודמת".
החיבור העמוק של הרב קלמנזון לדמותו של הריי"צ מתבטא גם בהערכתו למנהיגותו בתקופות הקשות ביותר. הוא מתאר כיצד הרבי התמודד עם השינויים הדרמטיים שעבר העם היהודי בתקופתו. "בתקופה שהוא קיבל על עצמו את הנשיאות בגיל 40, הרי רוב העם היהודי הוא פחות או יותר דתי" הוא מסביר "וכשהוא עוזב את העולם לאחר שלושים שנות נשיאות, הרי רוב מוחלט של היהודים הם אינם דתיים". למרות זאת, הוא מדגיש שאין זה בגלל כישלון המנהיגות, אלא בשל "אירועים של שמד הגוף והנפש ברמות מטורפות".
למרות כל הקשיים והאתגרים, הרב קלמנזון מאמין שהחסידות ניצחה במאבקה מול ההשכלה. "בקרב בין החסידות בכלל להשכלה, לא רק אני, גם היסטוריון מרקסיסט כמו רפאל מאהלר טוען שהחסידים ניצחו".
כיצד השפיעה דמותו של הרבי הריי"צ על עיצוב דרכה של הישיבה אותה ייסדת בעתניאל?
"בשנת ה'תשמ"ז הקמתי את הישיבה ביחד עם הרב עמי עולמי הי"ד שנרצח על קידוש ה' בשנת ה'תשנ"ה, הרעיון שלנו בהקמת הישיבה היה לשלב את העומק של תורת החסידות בקרב התלמידים מהציונות הדתית בישיבה שלנו לומדים את כל ספרי היסוד של חב"ד – התניא, תורה אור, ליקוטי תורה. מקיימים התוועדויות חסידיות ושרים ניגונים. "זה מה שמיוחד בחב"ד," הוא אומר, "היכולת לקחת את העומק הכי גדול של תורת הנפש החסידית ולהפוך אותו למשהו מעשי, יומיומי, לדברים שמדברים עליהם ואודותם בשולחן שבת, וכך גידלתי את בניי ונכדיי."
וכאמור זו אינה רק תיאוריה, רוח מסירות הנפש של הריי"צ מצאה הד עמוק במשפחת קלמנזון כאשר בשמחת תורה תשפ"ד, בטבח השבעה באוקטובר, הגיעו שני בניו ונכדו של הרב קלמנזון מעתניאל לסייע בהצלת חברי קיבוץ בארי.
כמתבונן מהצד, מהם ההבדלים שיש בין הרבי הריי"צ לרבי נשיא דורנו?
"לכל תקופה היה הרבי המתאים" אומר הרב קלמנזון בהרהור "הקדוש ברוך הוא סידר לעם ישראל, באמצעות מנהיגי חב"ד, שלכל תקופה היה המנהיג עם התכונות ההולמות את דרישות הדור, וכך בתקופה הקשה של המלחמות והרדיפות בגוף ובנפש, היה צורך באיש עם כוח הרצון והעוצמות הבלתי מתפשרות של הרבי הריי"צ, ואילו כשהיה צריך לדבר אל יהודי ארצות הברית באהבה גלויה ויראה מסותרת, התאימה יותר דמותו של הרבי נשיא הדור.
"כל דור ודור צריך את הרבי שלו" מסכם הרב קלמנזון "הקדוש ברוך הוא סידר לעם ישראל, באמצעות מנהיגי חב"ד, שלכל תקופה היה הרבי המתאים".
אולם גם בדורנו, כשהאתגרים שונים אך לא פחות מורכבים, הדוגמה האישית של הריי"צ ממשיכה להאיר את הדרך – דרך של אהבת ישראל ללא פשרות, של מסירות נפש מתוך שמחה, ושל אמונה עמוקה בכוחו של העם היהודי להתגבר על כל אתגר.
הרב קלמנזון שכאמור שגדל במשפחה מאוד אקדמאית ותרבותית, עם רקע עשיר במוזיקה קלאסית וספרות, מצא בתורת החסידות גשר בין העולמות. כשהוא מדבר על המושגים העמוקים בתורת חב"ד, כמו "צמצום שלא כפשוטו" ו"עילה ועלול", עיניו בורקות. "זה נשמע דברים נורא תיאורטיים, דברים של הגות שאין בה מעשה" הוא מסביר "אבל האמת שמי שמבין את המשמעות שלהם, מבין שאלה הדברים הכי מעשיים, הדברים הכי מרכזיים שניתן להעלות על הדעת. זה מעצב את דרכי העבודה ודרכי הלמידה של אדם, של חסיד, כל יום".
כיצד משתלבים בישיבת עתניאל לימודי החסידות עם דרך הלימוד של הציונות הדתית?
"אצלנו בישיבת עתניאל משתלבת תורת החסידות באופן טבעי עם לימוד תורת הנגלה וגם עם ספרי החקירה והמוסר", ההתוועדויות החסידיות בישיבה אינן מוקלטות, "כדי שהציבור יהיה פנימי" כדברי הרב בני אך הן מהוות חלק בלתי נפרד מהווי הישיבה. אפילו בפודקאסט של הישיבה משולבים ניגונים חסידיים עמוקים, המבטאים את החיבור העמוק בין העולמות.
כיום, בישיבת עתניאל, ממשיכה מורשת זו של שילוב בין תורת החסידות לבין מסירות נפש למען עם ישראל. הרב קלמנזון, שפרש מתפקיד ראש הישיבה ומשמש כנשיאה, מקפיד שתורת החסידות תהיה חלק בלתי נפרד מעולמה של הישיבה. התוועדויות חסידיות מתקיימות בישיבה באופן קבוע, וניגונים חסידיים מהדהדים בין כתליה.
"שלוש שנים לפני שיצאתי לפנסיה, לקחתי רב צעיר ומוכשר מאוד. ובמשך שלוש שנים עברנו מעין חפיפה כדי שהמעבר יהיה חלק, גם היום אני מלמד בישיבה ומשפיע על התלמידים שבה אבל רק מתוך חיבור ואהבה בלי עניני ההשגחה והמשמעת.."
כיום, בישיבת עתניאל, ממשיכה המורשת הזו לפעם. התלמידים לומדים לא רק את תורת החסידות, אלא גם את דרך החיים של מסירות נפש ואהבת ישראל. הרב קלמנזון, שמגשר בין עולמות ומסורות, ממשיך להעביר את המסר העמוק של הריי"צ – שאהבת ישראל אמיתית דורשת מסירות נפש של ממש, לא רק בדיבורים אלא במעשים.
הרב קלמנזון מתאר את החיבור העמוק של הרב קוק לחב"ד, ואת האופן שבו הוא עצמו, כתלמיד של הרב קוק, מוצא את החיבורים העמוקים בין העולמות. "בתור אדם ששייך לציבור שלו, לציונות הדתית, ולתלמידי הרב קוק, שכידוע גם הוא היה קשור מאוד לחב"ד" הוא מסביר "גם בהגות שלו, אתה רואה את היסודות החסידות".
שאלה אחרונה לסיום, חוץ ממסירות נפש ואהבת ישראל, מה עוד ריתק אותך בדמותו של הרבי הריי"צ?
"מה שמפליא במיוחד," מהרהר הרב קלמנזון, "הוא כיצד הצליח כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע לשלב בין פעילות אינטנסיבית של הנהגה והצלת נפשות, לבין עומק הגותי יוצא דופן. זה מפליא שאדם שמשחר נעוריו לא היה לו רגע מנוחה הצליח להיות ענק בתורת החסידות כמו כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע, שהיה יותר איש של פנימיות ולא של פעילות חיצונית. כשאתה קורא את המאמרים שלו, אתה רואה את הידע העצום, את החדות המופלאה, את העובדה שהכל יושב בצורה מסודרת להפליא." הוא מוסיף ומציין שאותה שאלה מטרידה אותו גם לגבי הרבי נשיא דורנו כיצד הצליח לשלב פעילות ציבורית עצומה עם כתיבה והגות בהיקפים בלתי נתפסים.
דמותו של הרב קלמנזון עצמו מהווה גשר חי בין עולמות – בין הציונות הדתית לחסידות, בין האקדמיה לעולם הישיבות, בין ההיסטוריה להגות. כאיש שגדל במשפחה אקדמאית ותרבותית, עם רקע עשיר במוזיקה קלאסית וספרות, הוא מצא בחסידות דרך לחבר בין כל העולמות הללו. בדרכו המיוחדת, הוא ממשיך את מורשת אהבת ישראל ומסירות הנפש של הרבי הריי"צ, ומעביר אותה לדורות הבאים בישיבת עתניאל.