זה כנגד זה עשה אלוקים. היום נערך טקס זוועה של אוכלי מוות הגאים בכך שחטפו ילדים ממיטתם, וכנגד זה מקבל את החללים הקדושים הרב הצבאי הראשי בטקס ואמירת תהילים. הירושלמי בקידושין מלמד אותנו שגדול הוא קידש השם מחילול השם. אוי לנו שאנו עומדים ורואים לנגד עיננו זה כנגד זה חילול השם וקידוש השם.

האירועים היום החזירו אותי לרגעים שעמדנו מעל הבור בג'בליה ואמרנו קדיש על שלושה חטופים חללים שמצאנו. האירוע הזה היה אצלי פרק חדש בהבנת מושג קידוש השם, בהבנת הקדיש.

הקדיש תמיד היה בעיני חידה. מה הקשר בין הקדיש לאבלות? מדוע אדם אבל מתעסק בשמו של הקב"ה? במקום שהקב"ה יבוא לנחם אותו, הוא דואג ששמו של הקב"ה נפגם?

השבוע למדתי מדרש על החורבן, על אבלות השכינה שגרם לי להבין לעומק את עניין הקדיש:

…"נחמו נחמו עמי" למי צריכין לנחם, לי או לה? ומי שמתה אשתו למי מנחמים, לא לו בלבד? כך נמשלה ציון "במחשכים הושיבני כמתי עולם" לא לי צריכין לנחם? נחמוני נחמוני. כיוצא בו למה הדבר דומה, למי ששבו שני בניו בחייו למי מנחמים, לא לאביהם? כך "בני יצאוני ואינם" כיוצא בו למה הדבר דומה, למי ששרפו את ביתו, למי מנחמין, לא לבעל הבית? הדא הוא דכתיב "וישרוף את בית ה' ואת בית המלך ואת כל בתי ירושלים ואת כל בית הגדול שרף באש…

הוי, אתם צריכים לנחם אותי ואף אתם, "נחמו נחמו עמי" נחמוני נחמוני."

בהתחלה כשאמרתי קדיש במלחמה, ציטטתי את ש"י עגנון במאמרו קדיש על ישראל, שלדעתי נתן תשובה עמוקה מאוד על פגימת חילותיו של המלך. אבל היא לא הייתה מספיקה לי איפה אנחנו בסיפור? השבוע כשעסקתי במדרש הזה הבנתי שלמעשה הקב"ה אומר לנו: 'אני אבל', שמי נפגע בעולם, אבל כשהאדם מבין ששמו של הקב"ה נפגם, הוא לא אומר 'הקב"ה פגע בי'; הוא מבין שהוא חלק ממשהו גדול, מחורבן הרבה יותר גדול וגם מזעקת שבר יותר גדולה. לא רק האבל נפגע, העולם כולו נפגם.
כשאויבנו, אוכלי המוות, עושים טקס של כבוד על כך שהם רצחו ילדים אנחנו צריכים לעשות כנגדו טקס של קדושה שיגבר עליו. כנגד החילול הנורא צריך קידוש גדול יותר. כשאנחנו מבינים ששמו של הקדוש ברוך מתחלל, ואנחנו אומרים את מילות הקדיש, אנו כותבים פרק חדש בקידוש השם.
הקב"ה בא במדרש לעם ישראל האבל והפגוע ואומר לו – לא רק אתה אבל, אלא גם אני אבל. העולם כולו אבל. מכאן הזעקה הגדולה להגיע לעולם שלם ומתוקן שימחק את החילול השם האיום והנורא הזה. מכאן מתחילה הזעקה יתגדל ויתקדש שמי רבה.

נחמה בכך שנצליח להגדיל ולקדש את השם שיגבר על חילול השם. חובתנו לשים לב שאנחנו נמצאים בפרק חדש בקידוש שמו של השם בעולם, עלינו לבחור להיות חלק מהקדיש וחיזוק שם השם בעולם ולא חס וחלילה חלק מחילול השם האיום והנורא של אויבנו. ומתוך כך נתפלל שיתקיים בנו 'אף אתם נחמו נחמו עמי'.