מעין הקדמה

במהלך זמן אלול תשע”ד למדנו את הפרק השני של מסכת סוכה ‘הישן’. החוברת שלפניכם הינה אוסף של סיכומי הסוגיות שלמדנו.

השתדלנו לסדר את הדברים בצורה הטובה והמובנת ביותר, עד כמה שידינו מגעת, וניסינו ליצור קובץ אחד, רציף ואחדותי שיהיה בו כדי לתת לקורא הסתכלות קוהרנטית וחדה על כל הסוגיות. אנו מקווים שהצלחנו בניסיוננו זה, ושחוברת זו תהיה פתח לחוברות דומות שיצאו בעתיד בעז”ה.

הפרקים מסודרים לפי הסדר בו למדנו את הסוגיות.

תודתנו נתונה לרב רא”ם ולרב איתן על המסירות הרבה במהלך הלימוד ובכלל. וכן לכל החברים שסיכמו את הסוגיות, ועמלו רבות על כך.

על הלימוד

זכינו לשבת על דרך האבות בארץ נחלתו של עתניאל בן קנז שהחזיר בפלפולו אלף ושבע מאות קלין וחמורין וגזירות שוות ודקדוקי סופרים שנשתכחו בימי אבלו של משה וסמוך למקום בית מדרשו של התנא ר’ ישמעאל. כאן, באוירא דארץ ישראל, יושבים בני החבורה ועוסקים בחיבור פרטי הפרטים “שחורות כעורב” שהם הלחם והבשר של התורה שבעל פה, לאותיות התורה שבכתב ולמהויות -המופשטות העליונות שבגוויל המקיף כל אות ואות.

לימודנו, כפי שקיבלנו מרבותנו ובראשם מו”ר הרב רא”ם הכהן שליט”א, יונק ממסורות לימוד ששורשם בהררי קודש ממשה רבנו והזקנים ומתלמיד לרבו עד דורנו אנו. אנו מתאבקים בעפר כפות הרי”ף והרמב”ם ומבקשים לראות את מקורות התנאיים והסוגיות כפי לשונם וכפי שקראו אותם רבותינו הגאונים והראשונים הקדומים ולברור מהי יסודה של המצווה, ומתוך כך לפרוט אותה לפרטים מעשיים. משתדלים אנו לאחוז בשולי גלימתו של רבנו תם מתוך מגמה למצוא שיטה אחידה בין סוגיות המפוזרות בש”ס ובין מופעים שונים של דברי תנא או אמורא מסוים. על ברכי ר’ חיים מבריסק ור’ שמעון שקופ אנו מבקשים להעפיל אל מחוזות מופשטים יותר ולגעת בהגדרות המהותיות של גדרי המצוות אותם אנו למדים. ובדחילו ורחימו, אנו מבקשים ללכת בעקבות רבותינו חכמי התורה שבעל פה, ובהשראת הכהן הגדול הראי”ה קוק, ולנסות לדלות מתוך פסוקי התורה שבכתב מהי רוח התורה וכיצד התפרטות ההלכה נגזרת ממהויות עליונות אלו.

באופן מעשי, אנו מבקשים להתבונן בפסוקים בכדי ללמוד על מהותה של המצווה. ניתוח פשטי המקראות נעשה לשמה, מתוך אמונה באלוהיות התורה ודברי הנביאים, וכן בכדי להניח את התשתית להבנה מעמיקה יותר של דברי חז”ל שדרשו את התורה. לשם כך בשלב הראשון הלימוד הוא כללי ורחב ומנסה לעמוד על משמעויות כלליות של הסוכה ומצוות הסוכה. בהמשך הלימוד מתמקד על פי נושא, כאשר בנושא הנבחר נשאלות שאלות מופשטות של מהות ונעלה אפשרויות שונות כיצד להבין מבחינה פילוסופית, ערכית, משפטית ורוחנית את מוקד הסוגיה, ונעשה נסיון להציע השלכות (“נפקא מינא”) הלכתיות לאפשרויות אלו. לאחר מכן בהליכה עקב בצד גודל, שלב אחר שלב בהתפתחות התורה שבעל פה מבקשים אנו ללמוד מה נוסף בכל נדבך וכיצד הבין כל אחד מגדולי ישראל המובאים -במקורותינו את הנושא הנלמד. מבקשים להבין את השיטה העקבית של כל תנא, אמורא, “ראשון” ו-“אחרון”, ומתוך כך להסיק על המערכה כולה ולבנות בניין המסרטט את הדרכים השונות שבהן ניתן להבין את הנושא הנלמד ומביניהן מהן הדרכים המתבטאות גם להלכה ולמעשה.

התורה היא חיים, וכחיים עצמם התורה אינה פועלת באופן מכאני אלא חיה ונושמת. משום כך על אף התשתית המתודית המשותפת, אינה דומה סוגיה אחת לחברתה באופן מוחלט ונדרש  מהעוסקים בה לעמול בכדי לברור את כלי הלימוד הרלוונטיים לנושא זה תוך כדי בניית הסוגיה. אנו תפילה שלאחר פיתוח פרטי הפרטים של הסוגיות ומפגש עם הענפים הרבים של אילן מצוות הסוכה, נזכה לשוב לנקודת המבט ממעוף הציפור ולהבין בעומק גדול יותר את יסודותיה הרוחניים של מצוות הסוכה.

יה”ר שנזכה ללמוד ללמד לשמור ולעשות, לשבת בצל השכינה ולהמשיך בהתמדת הלימוד בדיבוק חברים בחבורה הנפלאה שהתקבצה לשיעור ב’ התשע”ד.

להורדת הקובץ השלם…