עתניאל | סיפורים ששמענו מנהגו האישי של הרב סולובייצ'יק

נושאים

סיפורים ששמענו מנהגו האישי של הרב סולובייצ'יק 19 באפריל 2025 | סיפורים ששמענו מנהגו האישי של הרב סולובייצ'יק

"לפני השנה הראשונה שלי אצלו, הציעו לי לשמש כנהגו האישי. סיימתי את השיחה, סגרתי את הטלפון – והתעלפתי. אני? הנהג של הרב סולובייצ'יק? מהלחץ וההתרגשות הגעתי לשדה התעופה בניו יורק עוד לפני שהרב יצא מבוסטון – רק שלא ייאלץ לחכות לי.

הארכתי בכוונה את הדרך משדה התעופה לדירתו של הרב, נסעתי עשרים דקות במקום רבע שעה, מנסה לגזול מהרב עוד כמה דקות. שנים לאחר מכן, בתו טובה אמרה לי: 'שנינו יודעים שאבא היה אדם חכם. הוא בטח שם לב למה שעשית – ושמח לתת לך את הדקות האלו'.

…כששקלתי לעלות ארצה. הרב סולובייצ'יק ניסה לשכנע אותי להישאר בארצות הברית ולמלא תפקידי מפתח בעולם הרבנות המקומי הוא אמר לי – 'עוד עשרים שנה אתה תהיה נשיא הסתדרות הרבנים באמריקה. זה עתיד מכובד!' עניתי לו: 'יש לרב עוד קללות בשבילי? זו ברכה?'

כשהודעתי על עלייתי המתקרבת, הרב סולובייצ'יק ניסה שוב. אמרתי לו: 'אנחנו בחנוכה – יש מחלוקת אם מדליקים נרות מוסיף והולך או פוחת והולך. אני מסתכל על יהדות אמריקה: התבוללות, נישואי תערובת – הכול פוחת והולך. בעם ישראל, הצמיחה מתרחשת בארץ. אנחנו פוסקים כבית הלל – אני רוצה להיות במקום שמוסיף והולך'. הוא ענה: 'אה, דרשה יפה… ובכל זאת'.

ביום העלייה לארץ התקשרתי אליו וביקשתי ברכה, הרב בירך אותי לחיים ולשלום, וביקש שאעדכן אותו במכתבים על התקדמותי – אך הוסיף שזו תהיה 'מתנה שלא על מנת להחזיר'. כלומר, שלא אצפה לתגובה.

למרות זאת, בהגותו, הרב ראה ערך גדול בעלייה לארץ, הוא היה אומר – עם ישראל בארץ ישראל הוא על המגרש של ההיסטוריה היהודית. מי שבחוץ לארץ – יושב ביציע. שם זה חפצא, פה זה גברא. רק בארץ ישראל אפשר באמת לקחת חלק פעיל בהיסטוריה של עמנו.

…כשנה לאחר פטירת הרב הרצוג, בן-גוריון פנה לרב סולובייצ'יק והציע לו להתמנות לרב הראשי לישראל. הוא התחבט חצי שנה – ולבסוף סירב. כשנשאל לסיבת הסירוב, השיב 'הרבנות הראשית נובעת מחוק הכנסת, לא מהשולחן ערוך. המשמעות היא שהרב הראשי הוא רב מטעם השלטון, ולכן אינו עצמאי. אני מאוד מכבד את קודמיי – אך אני סבור שרב חייב להיות עצמאי לחלוטין, ומלבד זאת אין לי בעיה להיות בתמונה לצד הרב קוק, הרב עוזיאל והרב הרצוג – אבל אולי כן תהיה לי בעיה עם אלו שיבואו אחריי'.

…ונסיים בסיפור, בשיעורים, התלמידים ישבו ברעדה. הוא היה בודק נוכחות, ומי שנבחר לקרוא את הגמרא – נדרש לענות לשאלות מעמיקות על הגמרא, רש"י, תוספות, רמב"ם ועוד. תלמידים התחבאו כדי לא להישאל. אחד מהם, שפירא, הוקרא שלושה ימים ברציפות – ביום השלישי שפירא התחבא וכשהרב קרא בשמו הוא צעק מהקצה: 'הרב, שפירא לא הגיע היום!' והרב ענה לו: 'בסדר, אז תקרא אתה במקומו'".

את כל הסיפורים האלו, וסיפורים רבים נוספים, סיפר לנו ד"ר אהרן אדלר, תלמיד קרוב של הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק ונהגו האישי, בפרק של הפודקאסט יארצייט לרגל יום פטירתו שחל השבוע. לחצו כאן להאזנה לפרק המלא בספוטיפיי.

שבוע טוב!