דברי פרידה | אביעד פרייס

עמר 💔
לא מפתיע לראות אותך עם המשקפיים האלו בתמונה האחרונה שלך. לבנון, שדה קרב, וסט ונשק – מה הקשר כאלו משקפיים של חכמים?
אהבתי שמשהו בך תמיד אמר וקרץ – אני לא עד הסוף שייך לכאן. תמיד אהבתי לשמוע מה אתה חושב על דברים, בטון של הוגה דעות מלומד, חכם וחושב – אבל לא מתנשא.
היית נעים לכולם וחייכן, אומר ועושה. כשאני עוצם את העיניים ונזכר בירידה במדרגות לבית המדרש בעתניאל, אני יכול לראות שם את הפינה של עמר גאלדור, בשנים היפות האלו. הרבה אנשים היו שם באותו אזור, אבל הפינה זו הפינה של עמר – כנראה שהצלחת להותיר שם חותם.
העולם הזה יחסר אותך, את השקט שלך, את החכמה והאור הזה בפנים.

(אביעד פרייס נפרד מעמר גאל-דור)

ממאמריו

עמר גאל-דור הי"ד ראה בכתיבה וביצירה התורנית חשיבות רבה, הוא כתב חיבורים רבים במסגרת לימודיו והיה העורך של אביע – כתב העת של הישיבה.

באחד מחיבוריו, 'ופי יגיד תהילתך', עסק בנושא התפילה וכתב: *"כשאני מתפלל אני מבין שבהבחנה קלה אני יכול לשנות את כל המשמעות שיש לי בחיים,* אפילו בקיום המצוות שלי; זוהי התהוות המכוננת 'חיים', והבנה שהממשות מצויה בכל, בבחינת 'לחיות בצמוד לאין'–לחיות בקריצה לאלקיי"

במאמרו 'ריחם של בגדים' כתב: "הלבוש הוא הניסיון של האדם לגעת בעצמו. הצבעים, האפשרויות, היופי והסגנונות רק מוסיפים אופציה להכרות העצמית של האדם ביחס לעולם וביחס לעצמו. כזה אדם, הולך בעולם עם נועם של פשטות, שיש בה אוצר סמוי של קדושה, קדושה מסוג אחר.
*כשהחיים הם דרך ממשית לעבודת ה' יש לעסוק בהם בכובד ראש ולא לזנוח אותם".*

יהי הלימוד לעילוי נשמתו

למאמר על התפילה >>

ופי יגיד תהלתך – התפילה של המגיד ממזריץ ותלמידיו

למאמר על הלבוש >>

ריחם של בגדים