אל מלא רחמים שוכן במרומים

המצא מנוחה נכונה על כנפי השכינה

לקדושי עליון יקרים מקדשי שמך בדמם, בנפשם,

בחייהם ובמותם.

עבדיך, לומדי תורתך;

למען בנים אובדי עצות וחסרי אונים

למען אבות ואמהות חסרי בנים

למען אלמנות, למען יתומים, למען חברים שכולים,

למענך,

שלח רפואה לבתים שבורים, ולשברי כלים כואבים.

מלך ממית ומחיה, חסרים לנו השושנים המתוקים שליקטת ואינם.

"שתוק! כך עלה במחשבה" אמרת, ונדמו

ופסק פיהם מלספר שבחייך, ולא רגע אחד לפני.

ומרה ללבי כוס התרעלה,

אבי, ואני, אנא אני בא!

אל מלא רחמים,

דיין אלמנות, ושופט יתומים, החותך קצבה לכל בשר,

מלך מלכי המלכים, העלית לישיבה של מעלה באש ארורים

גדולים וקטנים, עצמות מעצמנו ובשר מבשרינו

אחינו, אהובינו, מורינו, חברינו

ר' עמי, ר' אבי, נעם, צביקה, גבריאל,

יהודה, בגי, אייל, מיכי, אבשלום,

תמה לכם עת ענווה!

גשו, השתדלו,

והרבו תחינה ובקשה לפני מלך עליון נורא

שישמע קול בכייתנו

ויעביר את אש המאכלת מעלינו ומעל כל עמו.